ברקע הדיונים בכנסת: הזווית של האקדמיה העברית ללשון על הכותל

הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים ("חוק הכותל"). לפי הצעת החוק של אבי מעוז (מפלגת נעם), מי שלא ינהג לפי פסיקות הרבנות הראשית והחלטותיה ייחשב כעושה מעשה "חילול" (בין השאר של הכותל), מעשה שדינו מאסר 7 שנים. בהצעה נקבע שהרבנות הראשית תהיה האחראית הבלעדית בנושאים יהודיים במסגרת תקנות הכותל.

לפני ההצבעה ניתן לקואליציה חופש הצבעה, וחלק מהח"כים תמכו בהצעה. מנגד, באופוזיציה התנגדו, וכמה ח"כים בקואליציה ובהם אריה דרעי נעדרו. 56 תמכו בהצעה ו-47 התנגדו והיא אושרה, ובמהלך הדיון, ההצבעה ולאחר מכן – ח"כים התעמתו.

החלטת בג"ץ על הכותל

הרקע להצעה הינו החלטץ בג"ץ לפיה על הממשלה לקדם את הבנייה של "עזרת ישראל", רחבה דרומית בכותל המערבי – שאמורה לשמש את כל מי שרוצה להתפלל שלא בדרך האורתודוקסית, לאבני הכותל. במסגרת ההחלטה נקבע כי לא יידרש אישור מחודש של ועדת השרים בעניין וייקבע לוח זמנים קצוב לאישור הבנייה במקום. כך, על המדינה להגיש בקשות חדשות להיתרי בנייה תוך 14 ימים, החלטה בעניין זה תידרש להתקבל בתוך 45 ימים נוספים, אם לא תתקבל החלטה – בית המשפט יראה זאת כסירוב ועל המדינה יהיה לערער על כך תוך 14 יום. על המדינה ועיריית ירושלים לעדכן תוך 90 ימים על ההתקדמות בנושא.

מקור השם של הכותל

באקדמיה העברית ללשון מצאו דרך יצירתית להתחבר לסוגייה והסבירו איך קיבל הכותל המערבי את שמו.

על פי האקדמיה "המילה כֹּתֶל נזכרת בעברית המקראית פעם אחת בלבד. המילה הרגילה יותר היא קִיר (למעלה מ־70 פעם). כותל הוא קיר של בניין (שמחזיק גג) ולא חומה (שמקיפה עיר), ואולי רמז יש כבר בפסוק משיר השירים, שהרי מי ש"עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" גם "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת", ולא זו בלבד – המילה חומה נזכרת אף היא בשיר השירים ("שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת")". באקדמיה הסבירו שבלשון המקרא יש למבנים קירות אך בלשון חז"ל הם הופכים נקראים כתלים.