היום (שלישי) בערב (רביעי בבוקר בשעון ישראל) ייפגשו המועמדים הסופיים במירוץ לנשיאות ארה"ב לדיבייט מתוקשר, בחסות רשת ABC. מן הצד האחד יעמוד דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר בן ה-78, אשר ממשיך להפגין פופולריות רבה בקרב מצביעי מפלגתו הרפובליקנים. ומן הצד השני תעמוד קמלה האריס, סגנית הנשיא הנוכחית, אשר זכתה בחודש האחרון במועמדות מטעם מפלגתה, במסגרת אחד המהלכים המפתיעים ביותר שנראו בשנים האחרונות בפוליטיקה האמריקאית.
המהלך המדובר – החלטתו של הנשיא המכהן ביידן לא לרוץ שוב לנשיאות, וזאת לאחר שכבר ניצח בפריימריז של מפלגתו, קשורה באופן הדוק לעובדה המעניינת הנוספת בנוגע לעימות נשיאותי זה – וליתר דיוק, בכך שלא מדובר בעימות הראשון. לפני חודשיים ניצבו ביידן וטראמפ לעימות ראשוני ביניהם, והופעתו החלשה של ביידן עוררה ספקות כה כבדים בנוגע ליכולתו לממש את תפקידו ולנצח במירוץ, שהדבר פתח גל הלם שהוביל לפרישתו מן המירוץ תוך ימים לא רבים.
העימות ההוא נשכח כבר בספרי ההיסטוריה, בשל המאורעות הרבים שהתחוללו מאז: ניסיון התנקשות כושל בטראמפ, בחירת ואנס כמעומד לנשיאות, והועידה הרפובליקנית – בשיא של מומנטום רפובליקני בסקרים; ולפתע, פרישת ביידן, עלייתה של האריס וסחיפת המפלגה כולה אחריה עד לועידה הדמוקרטית המוצלחת – שהובילה להיפוך מומנטום דמוקרטי בסקרים. וכעת לקראת הישורת האחרונה, לאחר פרישת המועמד השלישי קנדי והיחלשות המומנטום של האריס, נראה שכל הקלפים פתוחים לקראת הערב, ולקראת 50 הימים שנותרו עד הבחירות הגורליות.
עוד באותו הנושא
- מדהים! בית חבד ניצח את ניו יורק במשפט: עיריית אטלנטיק ביץ' בניו יורק סירבה לפתוח מרכז של חב"ד במבנה מסחרי ודרשה "אישורים מיוחדים"
- יוון הודיעה כי היא מיישמת את הסנקציות הקשורות לאיראן ותומכת במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור
- נתניהו טוען בראיון לערוץ 7 מוקדם יותר הבוקר: הדיווח שטראמפ בלם אותי לאחרונה מלתקוף באירן – מגמתי ולא נכון
- לא עוברת בשתיקה: השחקנית והדוגמנית הישראלית שרי גבעתי הגישה תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקל נגד שליחת האו״ם פרנצ׳סקה אלבנזה, בטענה כי הציגה אותה כמי שמצדיקה הרג ילדים בעזה, תוך השוואת דבריה לטיעונים נאציים בשואה
יש לצפות שישראל תוזכר במהלך העימות בצורה זו או אחרת – וזוהי הזדמנות עבור שני המעומדים, השומרים עד כה על עמימות בדבר כוונותיהם כלפי ישראל לו ייהפכו לנשיאים (כאשר רוב דבריהם מתייחסים לישראל בהווה ולא לישראל בעתיד), לחשוף את כוונותיהם האסטרטגיות, ביחס למלחמה, ביחס לאיראן ולפלסטינים, וביחס למקומה של ארה"ב במזרח התיכון ככלל.

