החלפתו של ראש השב”כ, רונן בר, היא בלתי נמנעת. אחרי אירועי ה-7 באוקטובר – הכישלון הביטחוני הגדול בתולדות ישראל – האחריות מחייבת שינוי. אבל השאלה החשובה באמת היא לא מי יבוא במקומו, אלא איך מבטיחים שהשב”כ יתפקד אחרת. איך מונעים את האסון הבא?
הכשל לא התחיל באוקטובר והוא לא נגמר שם. הכישלון של השב”כ לא היה נקודת כשל בודדת, אלא תהליך ארוך. במשך שנים התקבעה תפיסה מסוכנת ושגויה כאילו חמאס לא מתכנן מלחמה כוללת, אלא רק "מנהל סכסוך". התרעות על הכנות צבאיות חריגות נדחקו הצידה, אזהרות על מתקפה רחבת היקף הושתקו, ובינתיים חמאס התחמש, התאמן, ובנה תשתית צבאית אדירה – מתחת לאף של קהילת המודיעין.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר. אבל גם אחרי הזעזוע, נראה שהשב”כ ממשיך להפגין חולשה מדאיגה. הוא פספס רשתות ריגול איראניות בתוך ישראל, לא בלם מבצעי השפעה זרים שמטרתם פילוג פנימי, לא זיהה מראש כוונות פלישה של מחבלים מיהודה ושומרון אותן גילינו אותן רק תוך כדי מבצע צבאי. וגם בפיגוע הענק שתוכנן עם מטעני חבלה באוטובוסים – רק נס מנע קטסטרופה.
צריך שינוי עמוק
למעשה, גם במאבק להחזרת החטופים התרומה המודיעינית של השב”כ הייתה דלה. לכן החלפת שם בראש הפירמידה לא מספיקה. כישלונות כאלה לא נפתרות בהחלפת אדם אחד. צריך שינוי עמוק. שינוי תפיסה, שינוי שיטות עבודה, שינוי תרבות ארגונית. לא מספיק למנות ראש חדש. צריך לשנות את כל המנגנון. המנטליות של “ניהול סכסוך” חייבת להתחלף בגישה של הכרעה, שיטות הפעולה צריכות להיות יוזמות ולא תגובתיות, ותהליכי קבלת ההחלטות חייבים להפוך לשקופים ומבוקרים יותר.
מישהו מבחוץ עם מבט רענן
זו בדיוק הסיבה שהמחליף של רונן בר חייב להגיע מבחוץ. השב”כ הפך לחממה סגורה שבה כולם גדלים באותו מסלול, חושבים באותן תבניות, ומתקדמים באותה היררכיה. אם רוצים שינוי אמיתי – צריך מישהו שיביא מבט רענן, חף ממחויבויות פנימיות, מישהו שיוכל לבצע את השינויים בלי פחד וללא תלות במערכת הקיימת. בלי שינוי יסודי שכזה, האסון הבא הוא רק עניין של זמן. מצד שני, אם הדרג המדיני ילך על המהלך הזה, האסון הבא יימנע.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שב”כ שמפספס פעם אחר פעם את האיומים הקריטיים ביותר. שינוי אמיתי לא מגיע רק מהתחלפות של אדם בראש הפירמידה – הוא דורש שינוי מערכתי, שינוי מחשבתי ושינוי תרבותי. אם הממשלה לא תנצל את הרגע הזה לרפורמה עמוקה – נמצא את עצמנו שוב מופתעים, שוב משלמים מחיר כבד.
"בשורות השב”כ משרתים אנשים מצוינים – גיבורים אמיתיים שמקריבים הכל למען ביטחון המדינה"
זה לא עניין של ימין או שמאל. זה עניין של שכל ישר. הכישלונות ברורים, הציבור רואה אותם, ואין שום סיבה להמשיך ולהשלים איתם. השב”כ חייב לחזור להיות ארגון של כולם. בשורות השב”כ משרתים אנשים מצוינים – גיבורים אמיתיים שמקריבים הכל למען ביטחון המדינה. בשטח, בתנאים בלתי אפשריים, הם מבצעים פעולות מדהימות שחלקן לעולם לא ייחשפו.
אבל מסירותם לא יכולה לחפות על כשלי הנהגה, כשלים מבניים, ושיטות עבודה מיושנות. הכישלונות לא נעצרו בשב”כ. גם בצה”ל ובדרג המדיני נעשו טעויות חמורות. אבל כרגע, רגע לפני מינוי ראש שב”כ חדש זה הזמן להפיק לקחים, זה הזמן לשנות. זה הזמן לתקן.
הכותב הוא בן שכול, איש עסקים ומנחה הפודקאסט "המנהיגות של המחר"
