לפני 42 שנה, כשהתחלתי את דרכי בתחום השיקום והטיפול בילדים ואנשים עם מוגבלויות, המציאות הייתה שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים כיום. אנשים עם מוגבלויות הודרו מהמרחב הציבורי, הוסתרו מעיני החברה, ולעיתים קרובות מדי נתפסו כנטל על המשפחה והקהילה. כיום, כשאני מביט לאחור על השינוי העצום שעברה החברה הישראלית, אני רואה התקדמות מרשימה – אך גם את הדרך הארוכה שעוד נכונה לנו.
חל מהפך: שילוב של ילדים עם מוגבלויות בחברה בכל תחומי החיים
בעשורים האחרונים חל מהפך של ממש ביחס החברה לאנשים עם מוגבלויות. מחברה שדגלה בהפרדה והסתרה, הפכנו לחברה המכירה בזכותו של כל אדם להיות חלק מהקהילה. יזמנו שינויי חקיקה משמעותיים, פיתוח של מסגרות חינוכיות משלבות ושילוב של ילדים עם מוגבלויות בחברה בכל תחומי החיים.
אולם, למרות ההתקדמות המשמעותית, אנחנו עדיין רחוקים מהיעד. עדיין קיימות דעות קדומות, עדיין ישנן מקומות ציבוריים שאינם נגישים כראוי ועדיין רבים מדי האנשים עם מוגבלויות שחיים בבדידות ובהדרה חברתית. השינוי בתפיסה החברתית הוא רק השלב הראשון. עלינו לתרגם אותו למעשים של ממש.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
- בשורות משמחות: יובל בן ה-4 שנעדר כבר יומיים – אותר בריא ושלם
חברה בריאה ומכילה אינה נמדדת רק בחוקים ובתקנות, אלא ביחס היומיומי לכל אדם באשר הוא. עלינו לחנך את ילדינו מגיל צעיר לראות את האדם שמעבר למוגבלות, ליצור הזדמנויות אמיתיות להשתלבות בקהילה ולהבין שמגוון אנושי הוא נכס ולא נטל.

לא רק דיבורים אלא גם מעשים
ברשת 'עלה' אנו רואים מדי יום את הפוטנציאל העצום הטמון בכל אדם, ללא קשר למגבלותיו. ראינו כיצד אהבה, אמונה וטיפול מקצועי יכולים לחולל פלאים. אך אנחנו גם יודעים שההצלחה האמיתית תגיע רק כאשר כל החברה הישראלית תאמץ את ערכי ההכלה והשילוב.
האתגר העומד בפנינו הוא כפול: מחד, להמשיך ולפתח שירותים מקצועיים ואיכותיים עבור אנשים עם מוגבלויות. מאידך, לעבוד על שינוי עמוק יותר בתודעה החברתית. עלינו להפוך את ההכלה לערך מרכזי בחברה הישראלית, לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.
"אין ספק שהחברה כיום מכוונת מטרה בנושא והמצב הולך ומשתפר"
הדרך לחברה מכילה באמת עוד ארוכה, אך אני מאמין שהיא אפשרית. כל אחד מאיתנו יכול וצריך להיות חלק מהשינוי הזה – בבית, בעבודה, בקהילה. רק כך נוכל ליצור חברה שבה כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, יכול למצוא את מקומו ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.
אין ספק שהחברה כיום מכוונת מטרה בנושא והמצב הולך ומשתפר, אך ככל שהחברה תעצים את המשימה ותהפוך אותה למשימה לאומית, נוכל כולנו יחד לגייס גם את משרדי הממשלה להקצות משאבים רבים יותר הנדרשים על מנת לבצע את השינוי הכולל ביחס לאוכלוסייה עם המוגבלויות.
זוהי משימה לאומית מהמעלה הראשונה, ואסור לנו להסתפק בהישגי העבר. עלינו להמשיך ולפעול, יום יום, שעה שעה, כדי להפוך את החזון של חברה מכילה למציאות חיה ונושמת. בידינו הדבר.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל רשת 'עלה' לילדים ואנשים עם מוגבלויות