לא הזמן לבחירות: כך פירוק הממשלה מסכן את ביטחון ישראל

באופן כמעט אבסורדי, בזמן שחיילינו הגיבורים, בסדיר ובמילואים, מסכנים את חייהם בעזה ובגזרות נוספות – יש מי שמחממים את מנועי קמפיין הבחירות. הדיבורים על פירוק הממשלה בגלל אי היכולת להגיע להסכמה, ולו הקטנה ביותר, על חוק הגיוס הם לא פחות מאירוע הזוי, מנותק מהמציאות ומסוכן לביטחון מדינת ישראל.

שאלה של שפיות

לא מדובר כאן בעניין פוליטי. זו לא שאלה של ימין או שמאל, דתיים או חילונים, חרדים או משרתים. זו שאלה של שפיות. של אחריות. של הישרדות. שנה ושמונה חודשים אחרי מתקפת הטבח של 7 באוקטובר – האירוע הקשה בתולדות מדינת ישראל – אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה רבת חזיתות. חמאס עוד קיים, 56 חטופים עדיין במנהרות האויב, ואיראן נמצאת במרחק שבועות ואולי ימים בודדים מפצצה גרעינית. בתוך כל זה, מה שהכי דחוף זה לרוץ לבחירות?

צריך לומר זאת בצורה הברורה ביותר: כל מי שמושך עכשיו לפירוק הממשלה, מכל כיוון, וכל מי שלא יתעלה לגודל השעה ולגודל ההזדמנות להכריע את המלחמה ולהשיג את מטרותיה במלואן – פועל נגד טובת המדינה. פשוט כך.

חוק הגיוס – ובכלל גיוס חרדים ואנשים נוספים, מאוכלוסיות שונות, שאינן תורמים מספיק למען המדינה – הוא נושא חשוב וערכי ביותר שמחייב דיון עמוק ויסודי ובעיקר לא פופוליסטי. אבל אפילו לא על זה מפילים ממשלה באחת מהתקופות הקריטיות בתולדותיה.

"כשהראש עמוק בקמפיינים, אי אפשר להוביל מדינה לניצחון במלחמה"

אנחנו רוצים להשמיד את חמאס, להשיב את אחינו ואחיותינו החטופים הביתה וכן, גם להסיר את האיום הקיומי הנשקף עלינו מצדה של איראן גרעינית. אך שידחוף לבחירות עכשיו יכניס את המדינה למצב מסוכן: ממשלת מעבר כמעט שלא יכולה לבצע מהלכים אסטרטגיים. כשהראש עמוק בקמפיינים, אי אפשר להוביל מדינה לניצחון במלחמה. במקום לפעול במלוא הכוח בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון ובזירה האיראנית – נעסוק בשלטי חוצות, בראיונות מתוזמנים ובספינים אינסופיים.

שחמאס ואיראן מבינים

האם מישהו באמת חושב שחמאס או איראן לא שמים לב למה שקורה פה? שהם לא מזהים את ההזדמנות לתקוע עוד טריז בינינו להפעיל עלינו טרור פסיכולוגי בניסיון לפרק אותנו עוד ועוד? שהם לא ינצלו את תקופת הבחירות עד תום כדי לנצח אותנו במלחמה ולהתקדם עוד שלב בהשמדתנו?

על החרדים מוטלת החובה לגלות אחריות ולא לפרק את הממשלה ועימה את הסיכוי שלנו לנצח במלחמה. על הצד שפועל, בצדק, להגדיל את שורת הלוחמים לגלות גמישות ולא לשפוך את התינוק עם המים. ועל הממשלה והעומד בראשה מוטלת החובה לחתור לסיום המלחמה בניצחון והכרעת חמאס.

יהיה גם זמן לבחירות

האתגרים הביטחוניים והחברתיים עוד רבים. יהיה לנו זמן לדון בהם וגם לצאת לבחירות בניסיון לערבב מחדש את הקלפים. אבל לפני כן יש שלוש מטרות דחופות ועליונות – השבת החטופים, השמדת חמאס ותקיפת הגרעין האיראני. עד אז, שאף אחד לא יעז לדבר איתנו על בחירות.

משה ויסטוך הוא עורך מדור הדעות באתר