בעשורים האחרונים, המהפכה הדיגיטלית עברה מהכיס שלנו אל מתחת לעור שלנו. המיקרו-צ'יפים, שהיו בעבר לב ליבם של המחשבים והסמארטפונים, הפכו לרכיבים אינטגרליים בגוף האנושי. כיום, הרפואה המודרנית אינה מסתכמת רק בתרופות ופרוצדורות כירורגיות, אלא נשענת על מערכות ביו-רפואיות חכמות: קוצבי לב, משאבות אינסולין, שתלים נוירולוגיים ומערכות ניטור רציפות.
היתרונות הם בלתי נתפסים. השתלים החדשים מאפשרים לנו דיוק במינון, ניטור רציף של מדדי גוף קריטיים ויכולת להעניק טיפול מונע עוד לפני שהחולה מרגיש בתסמין הראשון. טעינה אלחוטית ותקשורת מרחוק מאפשרות לרופאים לעדכן תוכנה או לשנות פרוטוקול טיפולי מבלי לפתוח את הגוף. זהו עידן של רפואה מותאמת אישית, יעילה ואנושית יותר.
הצד האפל
כאשר מכשיר רפואי הופך ל"חכם" ומחובר לרשת, הוא הופך בראש ובראשונה לנקודת קצה (Endpoint). אם בעבר האקרים חיפשו את כרטיס האשראי או את המידע הרפואי שלנו בשרתי בתי החולים, הרי שהיום היעד הוא המכשיר ששומר עלינו בחיים.
דמיינו תרחיש אימה שאינו לקוח מסרט הוליוודי, אלא ממעבדות המחקר של אבטחת המידע: ארגון טרור או מדינה עוינת מצליחים לפרוץ לפרוטוקול התקשורת של דגם נפוץ של קוצב לב הכולל דיפיברילטור (ICD). בלחיצת כפתור אחת, ניתן לשלוח פקודה ל"פריקה" של מתח חשמלי בבת אחת למאות אלפי אנשים ברחבי העולם.
זוהי פצצת אטום נקייה. אין צורך בטילים בליסטיים, אין קרינה רדיואקטיבית, ואין הרס של תשתיות פיזיות. התוצאה היא הרג המוני, מיידי ואנונימי, המבוצע ממרחק אלפי קילומטרים דרך מקלדת.
הבעיה טמונה בפער שבין קצב החדשנות הרפואית לבין תרבות הסייבר. בעוד שחברות המכשור הרפואי מתמקדות (ובצדק) בהצלת חיים ובעמידה בתקני בטיחות ביולוגיים נוקשים, הגנת הסייבר של המכשירים הללו נשארת לעיתים מאחור. הצורך בחיסכון באנרגיה (כדי להאריך את חיי הסוללה בשתל) גורם לעיתים לוויתור על הצפנות כבדות ומורכבות, מה שמותיר פרצות אבטחה קריטיות.
הפתרון
ההתמודדות עם האיום הזה אינה יכולה להישאר רק במישור התיאורטי. היא מחייבת שיתוף פעולה הדוק וחסר תקדים בין עולמות הרפואה, האקדמיה והטכנולוגיה. בדיוק לשם כך, יתקיים במהלך חודש פברואר כנס MEDENERGY במרכז הרפואי צפון (פוריה), בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. בכנס זה נדון לעומק בממשק הקריטי שבין רפואה, אנרגיה, תקשורת וסייבר, ונבחן כיצד ניתן להמשיך להצעיד את הטכנולוגיה הרפואית קדימה מבלי להפקיר את ביטחון המטופלים.
אנו עומדים בפתחו של עידן שבו "גוף האדם" הוא חלק מהאינטרנט של הדברים (IoT). המעבר לשתלים ביו-רפואיים מתוחכמים מחייב אותנו לחשב מסלול מחדש: החל מאבטחה כבר בשלב התכנון (Security by Design) ועד לרגולציה מחמירה שתתייחס לפריצת סייבר כאל רשלנות רפואית לכל דבר.
הטכנולוגיה מעניקה לנו חיים ארוכים וטובים יותר, אך היא גם הופכת את גופנו לשדה קרב פוטנציאלי. אם לא נשכיל להגן על הלב הדיגיטלי שלנו באותה נחישות שבה אנו מגנים על גבולות המדינה, אנו עלולים לגלות שהקדמה הרפואית הפכה לנשק להשמדה המונית.
הכותבים: פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך האקדמיה, החדשנות והמחקר, במרכז הרפואי צפון (פוריה) ופרופ זאב זלבסקי, סגן נשיא לקשר תעשייה, אוניברסיטת בר אילן
