הריאליטי החדש של טראמפ והקשר לשמחת תורה: סמוטריץ' ובן גביר או לפיד? | פרשנות

טראמפ עלה על דוכן הנואמים של הכנסת כמו מנהל עסקים שנכנס לישיבת דירקטוריון. הוא דיבר על שלום, בשפת עסקים. על ביטחון, במונחים של תשואה, רווח ושותפות. הוא לא בא לסכם, אלא להניע תהליך.

"המלחמה נגמרה", התרגשו העיתונאים לדווח מפיו כשנכנס אל בניין הכנסת. בקולו המוכר הוסיף בנאומו מעל הדוכן: "זה יהיה תור הזהב של ישראל".

טראמפ, נתניהו והמהלך שמאחורי הנאום

טראמפ הבהיר שמעכשיו מתחיל שלב הבנייה, ההשקעות והשגשוג. הוא לא בא רק עם מילים, הוא בא עם מפת דרכים כלכלית ומדינית, ועם ידיים מלאות כלים שנישאות בידי צוותו: וויטקוף, קושנר, רוביו והגסת' הנלווים למסעו במזרח התיכון.

מי שבחן היטב את הנאום ראה דבר נוסף: מאחורי האמירות הגדולות הסתתר מהלך פוליטי מחושב. טראמפ, הפוליטיקאי שמבין מציאות לא פחות משהוא מבין שווקים, לא דיבר רק לעם ישראל – הוא דיבר גם ל"קואליציה שלו".

עסקה פוליטית מחושבת

במבט חינני, בחיוך ובמחוות כף היד הטראמפית, הוא אותת ליאיר לפיד. לא מתוך אידיאולוגיה או רצון להתערב, אלא מתוך אינטואיציה עסקית-מדינית והבנה פוליטית חדה: כדי להוציא את התהליך לפועל, דרושה בישראל ממשלה שיכולה לאשר, גם אם היא קצת תתווכח.

טראמפ יודע שנתניהו כבר סגר איתו את "העסקה הגדולה": את שחרור החטופים ואת סיום המלחמה. כעת עליו לוודא שהתהליך שהוא מוביל ישרוד את הפוליטיקה הישראלית. כדי שתוכנית קושנר תעבוד, ישראל זקוקה לממשלה.

מי ישב ליד נתניהו ביום שאחרי?

לכן הנאום של טראמפ היה גם רגע של מבחן. לא רק ליחסי ישראל וארצות הברית, אלא גם לשאלה מי ישבו ליד נתניהו ביום שאחרי: בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר – או לפיד, שכבר הציע רשת ביטחון שתאפשר להמשיך בתהליך.

הנאום הזה, בניגוד לרבים שקדמו לו, לא ניסה ללטף את הרגש הישראלי, אלא לבנות תשתית פוליטית. טראמפ אמר בין השורות: ישראל חזקה מתמיד, ואנחנו צריכים לראות את זה גם מבפנים.

חתן תורה, חתן בראשית – וטראמפ באמצע

בתוך כל המסרים, הסימנים והפרשנויות, יש עובדה אחת פשוטה ויפה: החטופים חזרו. זו הסיבה האמיתית לשמחה ולהזדמנות לדבר על עידן חדש, לא רק של שלום מתוך עוצמה – אלא של חוסן לאומי מתוך אחדות.

במקרה, או שלא במקרה, הנאום נישא בערב שמחת תורה, היום שבו מסיימים את הקריאה האחרונה ומיד פותחים אותה מחדש. "חתן תורה" ו"חתן בראשית": אחד חותם, השני מתחיל.

ואולי זה מה שטראמפ רמז מעל בימת הכנסת: ספר אחד הסתיים, ספר חדש מתחיל.

השאלה היא מי יכתבו בו את הפרק הבא?