לא תמיד יש לי כוח לאסוף טרמפיסטים. פעמים שמישהו מסריח מסיגריות, יש כאלה שעונים לטלפון, ויש מי שלא מפסיק לדבר ברכב שלי. בכל זאת, אני משתדל לאסוף עוברי דרכים לפחות בנסיעה אחת ביום – לרוב בדרך חזרה הביתה.
יש דבר אחד שאני מקפיד עליו: טרמפיסטים יושבים רק בספסל האחורי. זה נכון לגבי גברים, ובמיוחד כשמדובר בנשים. לא חסרים סיפורים, ואני לא מחפש בעיות.
אפשר עד צומת צמח?
עד כאן הקדמה. השבוע עליתי צפונה, לימ"חים שלנו. סוף מילואים, איזה כיף! הרכב היה מלא בציוד צבאי שלי ושל עוד שני חברים, אז בספסל האחורי לא היה מקום. ביציאה מאחד מיישובי בנימין עמדה נערה צעירה וחיכתה למושיע שלה. היה חם בחוץ. עצרתי לה.
– לאן אתה מגיע?
– לגולן.
– אפשר עד צומת צמח?
– אפשר.
היא עלתה למושב הקדמי ונרדמה עד לצומת צמח. נערה צעירה, לבדה, נרדמה ברכבו של נהג זר. נתונה לחסדיו. אתם מכירים את המציאות ומבינים מה יכול להתרחש בנסיעה שכזו. לכן אין כל צורך להפליג בדמיונות ולהעביר אותם אל הכתב.
דברו עם הילדים שלכם
אני זוכר את עצמי כנער בטרמפים. יש מקומות שאי אפשר לסמוך בהם על תחבורה ציבורית – או שהיא לא קיימת, או שהיא מאחרת. אתה נוסע עם מי שעוצר לך ולא תמיד אתה יודע לרכבו של מי אתה נכנס. זו בעיה כשאתה נער צעיר – וזו בעיה עוד יותר גדולה כשאת נערה צעירה.
ומכאן הפנייה שלי להורים: אתם לא יכולים להיות שם בשביל הבנים והבנות שלכם בכל זמן. לא תמיד אתם יודעים מתי ולאן הם נוסעים, ובאיזו דרך הם בוחרים לעשות את הנסיעה. שבו איתם לשיחה. הסבירו להם את הסכנות שבנסיעה בטרמפים – ויש לא מעט כאלה.
ביטחונית – שימו לב לאיזה רכב עוצר לכם ולאן אתם נכנסים.
בטיחותית – שימו לב לנהג, איך הוא נראה, איך הוא נוהג. אל תהססו לבקש לרדת קודם.
עוד נקודה חשובה – אם יש אפשרות היכנסו לרכב עם עוד חבר או חברה. שמרו על הגוף שלכם. היו ערניים.
הודעה לפני והודעה אחרי
עצה שלי: בקשו מהילדים לעדכן אתכם לפני על נסיעה. בין באוטובוס ציבורי, ובטח כשהם עולים על רכב שהם לא מכירים. הודעה בתחילת הנסיעה והודעה בסופה.
זכרו: אין לכם שליטה על מי שעוצר להם. אבל יש לכם שליטה על מה שהם יודעים. ודאו שהם מוכנים לצאת לדרך.
