התקופה האחרונה מלווה באי ודאות, מתיחות רגשית וזרם מתמשך של חדשות שלא תמיד פשוט להכיל. הילדים שלנו, גם אם אינם מבינים את מלוא התמונה – חשים היטב את המתח באוויר, את השינוי באווירה בבית, את שפת הגוף שלנו ואת גובה הקול. כמבוגרים, וכהורים בפרט, יש בידינו את הכוח להפוך למקור של יציבות עבורם – עוגן רגשי שיאפשר להם להתמודד בצורה בריאה עם מה שקורה סביבם.
הנה מדריך קצר שיסייע לכם לעבור את הימים הקרובים בצורה רגועה ומאוזנת יותר – עבורכם, ובעיקר עבור ילדיכם:
דברו בגובה העיניים – ובשפת הגיל
הילדים אינם אדישים למתרחש. גם כשהם שותקים – הם קולטים. הם שומעים קטעי שיחות, רואים פרצופים מודאגים, ומרכיבים לעצמם תמונה – שלעיתים קשה ומאיימת יותר מהמציאות עצמה. לכן חשוב שתהיו אתם אלה שמסבירים להם מה קורה. עשו זאת בפשטות, בשפה שהילד יכול להבין, בלי להעמיס עליו מידע מיותר או מפחיד. כלים כמו סיפור, ציור או משחק – יכולים להיות דרך מצוינת לתווך את המצב ולווסת חששות.
תנו להם תפקיד – והחזירו להם תחושת שליטה
כשהעולם מרגיש לא יציב, עצם הידיעה שיש מה לעשות – מרגיעה. תנו לילדים תפקידים פשוטים, שתואמים את גילם. אפילו משימות יומיומיות כמו סידור החדר, עזרה בהכנת אוכל או אחריות קטנה בבית, יעזרו להם להרגיש חלק מהמערכת המשפחתית – ולא רק צופים מהצד. תחושת תרומה מספקת ביטחון ותורמת למסוגלות. עם המתבגרים אפשר ליצור גם קבוצות התנדבות לקהילה המתאימות לתקופה זו.
בקרה על חשיפה לתוכן
אחד האתגרים המרכזיים בימים כאלה הוא כמות המידע והתמונות שמציפות אותנו, מדובר בהתמודדות מובנת לגמרי ובכל זאת, נסו להיות במודעות ובשיח על מה שילדיכם רואים ושומעים – בחדשות, בטלפון או אצל חברים. צריכה חכמה של מידע תגן עליהם מחשיפה קשה שעלולה להציף ולבלבל. שיח על סוג התכנים ומקורות המידע – יכולים לעשות הבדל חשוב .
לא לפחד מרגש כי כל רגש הוא לגיטימי
אפשרו מקום לרגשות. הילדים עשויים לכעוס, לחשוש, להתבלבל. חשוב שתשדרו להם שהכול בסדר ושאתם שם כדי להקשיב. עצם ההקשבה, בלי למהר לפתור או "לתקן", מעניקה ביטחון. לפעמים די באמירה כמו "אני איתך" כדי להרגיע.
שמרו על שגרה ועל עצמכם
המשיכו לנסות לקיים סדר יום במה שאפשר – לישון עד כמה שניתן בלילה, לאכול, לצפות משהו מצחיק, משחק קצר עם אחד הילדים ועוד. גם מעט שגרה תייצב אתכם ותעניק לכם תחושת ביטחון. בתוך זה, תנסו לא לשכוח גם את עצמכם. מצאו מעט זמן לנשום, להירגע, לקרוא משהו חיובי או לדבר עם חבר. ההורה הרגוע הוא העוגן של הבית, גם כשהוא לא מרגיש חזק לגמרי וזה בסדר ומאוד נורמלי לתקופה הזו .
המסר הכי חשוב – זהו מצב זמני ויש לכם כוחות ויש לנו תקווה
גם כשקשה – זכרו: אתם המשענת הרגשית של ילדיכם. נסו לשדר לצד הכאב גם תקווה ואמונה. זה מה שהם צריכים יותר מהכול – לא פתרונות, אלא תחושת ביטחון בכם שאתם שם איתם במציאות הנוכחית. בעז"ה עם כוחות גדולים ועזרה הדדית נצמח גם מתוך הכאב ונדע ימים טובים ובשורות טובות
מיכל בן שלום היא מנהלת מרכז חוסן בגוש עציון
