מתי כספי הלך לעולמו לפני שבועיים. כספי, שהיה מהיוצרים המרכזיים והמשפיעים בתולדות המוזיקה הישראלית, היה בחייו גם דמות שנויה במחלוקת. הפרשן עמית סגל חשף הלילה (בין שלישי לרביעי) ברשתות החברתיות את תחושותיו בנושא.
"התאהבתי במתי כספי אחרי מותו"
"קרה לי דבר מוזר: התאהבתי במתי כספי אחרי מותו", כך כתב סגל. "בעודו בחייו הפריעו לי הקול, המבט האטום לכאורה, ההתנצרות לכאורה, הביגמיה, הכחשת הקורונה ועוד כל מיני שטויות בדיעבד".
סגל המשיך וכתב בכנות: "אבל פתאום כשהלך ונשארה רק המוזיקה הכל הצטלל פתאום. הוא גם נראה בהופעות כל כך פשוט וידידותי ופגיע, שקשה להבין איך כל זה לא היה נוכח מספיק בחייו. אולי זה מסביר את מה שקרה לואן גוך ולמאיר אריאל ולעוד רבים שאחרי מותם דמותם כבר לא חסמה את האור ליצירתם. חבל על ההחמצה".
אפקט מאיר אריאל וואן גוך
ההשוואה בפוסט לאמנים כמו מאיר אריאל, שזכה לחיבוק רק שנים לאחר מותו (ולאחר סערת התבטאויותיו ב-1998), או וינסנט ואן גוך, שמת עני ובודד לפני שהפך לצייר המפורסם בעולם, מדגישה תופעה תרבותית מוכרת: היכולת של הקהל להפריד בין "האדם" לבין "היצירה" משתכללת בדרך כלל רק כשהאדם כבר איננו. רק כאשר המוזיקה נותרת לעמוד בפני עצמה.
נו באמת , שנים של מאבק פנימי באהבה שלי למייקל ג'קסון