אלפי חוגגים צפויים להגיע לאירועי חג הסיגד היום (ה') בירושלים. חג הסיגד, המצוין מידי שנה בכ"ט חשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים, מסמל עבור קהילת ביתא ישראל מעולי אתיופיה את כוח החלום והתקווה. חג עתיק זה נקבע כחלק מהמסורת של יהודי אתיופיה במשך אלפי שנים, והוא מבטא את חידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו, וחידוש מעמד הר סיני וקבלת התורה.
ריחוק מהבלי העולם הזה
במשך השנים, עד לעליית יהודי אתיופיה שהתרחשה בעיקר בין השנים 1977-1991, במסגרת מבצעי "מבצע אחים" ומבצע שלמה", התפללו בקהילת ביתא ישראל על החזרה לשוב לירושלים. חברי הקהילה נהגו להתכנס ולהתפלל על הר גבוה ונקי מקברים, שדימה את מתן תורה, וסימל את הריחוק מהבלי העולם הזה ואת הטוהר של מעמד הר סיני. כיום המעמד נערך בטיילת ארמון הנציב, משם ניתן לראות בבירור את הר הבית – מקום המקדש.
החג כולל אלמנטים תנכ"ים, ובמרכזו מעמד חידוש הברית בימי עזרא ונחמיה, אז התחייב עם ישראל מחדש לקיום המצוות. בקהילת ביתא ישראל הפכו מעמד זה למסורת שנתית קבועה, שבה "סוגדים" בני הקהילה לאלוהים ומביעים את נאמנותם ואת כמיהתם לשוב לציון. שם החג – "סיגד" משמעותו "סגידה" או השתחוויה" והוא ממחיש את המסר של החג.
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"!
התיעוד הראשון של החג מתוארך למאה ה-15, אז הקימו הקסים של קהילת ביתא ישראל שולחן אבנים על פסגתו של אחד ההרים הגבוהים בסביבת הכפרים של הקהילה. על האבנים הונחו "מצהף קדוס" – כתבי הקודש. ביום שלפני החג נהגו בני הקהילה להיטהר, לשחוט כבשים ופרות עבור התפילה ושבירת הצום. ביום החג עצמו, נהגו לצום, להשכים בבוקר, לטבול בנהר וללבוש בגדי לבן. אז היו עולים בני הקהילה כשהכוהנים עטופים בטליתות, והיתר מחזיקים בשמשיות צבעוניות וקוראים קריאות שמחה, מובילים את ספר ה"אורית" – תרגום של ספר התורה.
בראש ההר היו קוראים בשפת הגעז את תיאור מעמד הר סיני, פרשת הברכות והקללות מספר ויקרא, חידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו בספר נחמיה, ועוד. בסוף הטקס היו בני הקהילה כורעים ומשתחווים, מתוודים על חטאיהם, ומסיימים בתקיעה בחצוצרות ובהכרזה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"!
לאחר הירידה מההר היו מקיימים החוגגים סעודת מצוות גדולה בכפר, בה שברו את הצום עם כבשים, פרות, אינג'רה, ומשקה שעורים מקומי בשם טלה. גם כיום, לאחר עליית קהילת ביתא ישראל ארצה, ממשיך החג להוות טקס מרכזי, והוא מצוין בטקסים גדולים – בראשם בטיילת ארמון הנציב בירושלים. החג הוכר בשנת 2008 כיום חג רשמי בישראל, בצעד שביטא הכרה ממלכתית במסורת של קהילת ביתא ישראל למרקם התרבותי של מדינת ישראל.
