זה לא סוד שהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב כבר הפכו למוקד שנאה ואנטי-ישראליות. סטודנטים פרו-פלשתינים מקיימים מחאות ומראים גילויי אנטישמיות בגלוי. אל מול מראות אלו, החליטו סטודנטים יהודים לעמוד בעוז ולהפסיק לשתוק.
בראיון שנתנה ליאת (שם בדוי), דוקטורנית שלומדת באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון ל-"ישראל היום", סיפרה על ביטוי האומץ של יהודים באוניברסיטה אל מול הסטודנטים הפרו-פלשתינים. ליאת, אחת הפעילות המובילות בקמפוס, נכנסה יחד עם קבוצה של סטודנטים ל"גוב האריות" הפרו הפלשתיני בקמפוס, עשרות אוהלים שמהם יוצאות מחאות נגד ישראל וקריאות הזדהות עם מעשי חמאס.
"בשל התחושה שההנהלה מפקירה את הסטודנטים היהודים והישראלים ומנסה להימנע ממעשים אפקטיביים, החלטנו לנקוט בעצמנו צעדים שמטרתם לזעזע את השטח, להראות שהמצב לא מקובל עלינו ולא יכול להימשך כך", מספרת ליאת. "רצינו להעביר את המסר שאנחנו לא מקבלים את ההדרה שלנו מהקמפוס ואת אדישות ההנהלה אל מול מה שקורה בקמפוס. נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו".
כאשר נכנסו הסטודנטים היהודיים למחנות המחאה האנטי־ישראליים שהוקמו בתוך שטח הקמפוס, בתיאום עם אבטחת האוניברסיטה, הוציאו הסטודנטים היהודיים שלטים הנושאים את תמונות החטופים והתחילו לשיר בקול את ההמנון הלאומי "התקווה". "הסטודנטים העוינים עמדו סביבנו, צילמו ושמרו מרחק אך לא יצרו קשר או מגע. הם לא ציפו לזה. החיוכים היהירים הוחלפו במבטי כעס והלם. הם היו מאוד לא מרוצים, בלשון המעטה".
התגובה של הסטודנטים היהודיים למחנות המחאה מגיעה על רקע האווירה העויינת השוררת בקמפוס מאז 7 באוקטובר. "מתחילת המלחמה החלו להופיע לובשי כאפיות בכל מקום. לא קיבלנו שום אמפתיה לכאב שלנו, ובאופן שיטתי תלשו פוסטרים של חטופים שתלינו. שבוע אחרי טבח חמאס החלטנו לעמוד עם תמונות החטופים בצמתים מרכזיים בקמפוס וקיבלנו תגובות נפלאות, ולצידן גם תגובות עוינות שהראו הרבה שנאה, אנטישמיות ובורות"
בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוס זומנה נשיאת נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי לשימוע בפני ועדת בית הנבחרים, לצד נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל, ונשיאת MIT סאלי קורנבלות'. במהלך השימוע גיי סירבה להגדיר גילויי אנטישמיות כדבר הנוגד את תקנון האוניברסיטה, ובכך זכתה לביקורת ציבורית נוספת. ב-2 בינואר 2024 התפטרה גיי מתפקידה כנשיאת האוניברסיטה.
לדבריה של ליאת, סטודנטים יהודים רבים כבר לא מרגישים בטוחים באזור הקמפוס ואף החלו לעזוב את המתחם. "חלק מהסטודנטים היהודים שגרים בקמפוס ביקשו מההורים לשכור להם חדר במלון ויש סטודנטים שמאז הטבח מסתירים את יהדותם". עם זאת, ליאת מדגישה כי היא וחבריה ימשיכו למחות ולהשמיע את קולם בקמפוס בעוז. "לא ניתן לשונאינו לעשות מה שהם רוצים". הבטיחה ליאת.
