מוקדם יותר הבוקר (חמישי) ביקר נשיא המדינה יצחק הרצוג בעיר אופקים שהיא הנקודה הראשונה ממנה נכנסו לעיר המחבלים המרצחים בשבעה באוקטובר. בכיכר הוצג המיזם ״הבית בכיכר״ שנועד לסמל לכידות חברתית ותקומה. הנשיא שיבח את המנהיגות שיש בעיר ואת ראש העיר וצוותו ואמר "ביקרנו פה בחמ״לים בשבועיים הראשונים למלחמה, ראינו איך העיר מתמודדת, ובכלל לאופקים יש שם יוצא מן הכלל. מאופקים תצא תורה ובשורה. בשורה של צמיחה וחיים. אני בטוח שהעיר תתפתח ותפרח". בהמשך נפגש הנשיא עם המשפחות שאיבדו את יקיריהם ב-7 באוקטובר ובמלחמה, ניחם אותם באבלם והקשיב לכל הסיפורים ששיתפו.
משם המשיך הנשיא להר הרצל לטקס האזכרה לחללי מלחמת שלום הגליל. "אנו מעלים היום על נס את זכרם של חללי מלחמת שלום הגליל ומתייחדים עם יקירינו אשר נפלו בהגנה על יישובי הצפון. הם צעדו אל הקרב אשר ממנו לא שבו בקומה זקופה, כאשר אורות הבתים בקריית שמונה, במטולה, בשתולה, במרגליות, במנרה, במשגב עם, באביבים – דוחפים אותם מאחור ומשמשים להם מצפן פנימי. וכפי שנאמר האזכרה מתקיימת כשאנו בעיצומה של מלחמה קשה – בדרום, באיו"ש ובצפון", אמר.
בדבריו התייחס הנשיא למצב הביטחוני בצפון מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, מצב בו חיזבאללה מתקיף ללא הרף ותושבים רבים נאלצו לגלות מבתיהם ומשגרת חייהם בלי לדעת מתי יזכו לשוב לביתם, בהנחה והוא לא נהרס מתקיפות האויב. "מדינת ישראל חייבת לתושבי הצפון חוב עצום. היא חייבת לתת להם תשובות, ליווי ותמיכה – עכשיו, ולכל אורך הדרך הארוכה, עד שישובו לבתיהם בהשקט ובבטחה", אמר בנחרצות.
בין הסיפורים על הגיבורים שנפלו הביא הנשיא את סיפורו של סגן יריב מליק, בן קיבוץ כפר גלעדי בגבול הצפון, שהיה לוחם ומפקד מצטיין בשריון. חייליו נהגו לומר עליו שהוא: "הטוב שמפקדים והמופת שבאדם". יריב נפל בלבנון לאחר 4 ימים של לחימה קשה והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו בכפר גלעדי, מול פסל האריה השואג, מקום קבריהם של מגיני תל חי, סמל הגבורה העברית. חבריו ספדו לו: "כבן הגליל, שידע תמיד מהם חיים בצל הפגזות, יריב הלך למלחמה בידיעה ברורה שהיא צודקת וחיונית לעם ישראל. הוא נפל בקרב באמונה שנפשו נמסרה על דבר שהוא מאמין בו".
בהפרש של ארבעים ושתיים שנים מאז נפילתו של יריב ציין הנשיא את נפילתו של סמל ראשון טל שביט, גם הוא בן כפר גלעדי שהיה לוחם הנח"ל ונהרג מפגיעת פצמ"ר בכרם שלום. "זה לצד זה, בהבדל של ארבעים ושתיים שנים נטמנו יריב מליק וטל שביט בבית העלמין בכפר גלעדי, במקום קבורתם של גיבורי ישראל – אריות שואגים כולם – מאז חללי השומר, מגיני תל חי, הרוגי המדינה שבדרך, חללי מערכות ישראל. שושלת מפוארת של אהבת הארץ", כדבריו.
את הטקס חתם הנשיא בפנייה למשפחות: "משפחות אהובות ויקרות. היום, ובכל יום, אנו מבקשים לאמץ אתכם אל ליבנו, לתת מקום של כבוד לכאב ולזיכרון ולהישבע שבועת נצח, שלא נשכח את יקיריכם-יקירנו. מכאן, מהר התקומה של ישראל, נתחייב לעשות הכול כדי לפרוע את חובנו המוסרי, הישראלי והאנושי, שאין גדול ממנו – להשיב את כל החטופות והחטופים, השבויים והנעדרים, אזרחים וחיילים, אל ביתם ואל אדמתם".
"נישא תפילה להצלחתם ולשלומם של כל חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון ולהחלמתם של כל פצועי צה"ל, בגוף ובנפש. ולחזרתם של כל המפונים והמפונות לבתיהם. תהא נשמתם של גיבורי מלחמת שלום הגליל אשר נפלו במערכה הכבדה על הגנת המולדת בצפון הארץ, צרורה לעד בצרור החיים".
