היום ב-1942 החל קרב מידווי, הקרב המכריע בזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה.
המלחמה באוקיינוס השקט החלה לאחר תקיפת הצי האמריקאי בפרל הארבור ע"י היפנים בדצמבר 1941. היפנים רצו להתפשט ברחבי מזרח אסיה, אך נתקלו בהתנגדות דיפלומטית וכלכלית הולכת וגוברת מצד ארה"ב – ולכן הגיעו למסקנה שכדאי לתקוף את הצי האמריקאי ולהשמידו תוך כיבוש דרום מזרח אסיה במהירות, בתקווה שהאמריקאים יסיקו שהמאמץ לכיבוש מחודש אינו כדאי. התקיפה אכן הובילה לנזק גדול והיפהים אכן כבשו את כל דרום מזרח אסיה תוך חצי שנה, אך הם טעו בשני דברים: 1. היפנים פגעו רק באוניות המערכה, ולא בנושאות המטוסים או במפעלים ועמדות התיקונים. 2. היפנים לא העריכו נכונה רת עצמת הכלכלה האמריקאית ואת הכעס שהמתקפה תעורר בדעת הקהל. באפריל הפציצו האמריקאים בהפתעה את טוקיו, ובמאי נבלם הצי היפני בקרב ים האלמוגים; מנהיג הצי היפני יאממוטו הגיע למסקנה שעליו לחסל במהירות את נושאות המטוסים האמריקאיות בקרב הכרעה גדול, אחרת הפסדה הסופי של יפן מובטח, והחליט לתקוף בכל הכח את איי מידווי הקרובים (יחסית) להוואי. אך האמריקאים פיצחו את צופן הקשר היפני, וידעו את תכניותיהם היטב.
ליפנים היו 4 נושאות מטוסים, ולאמריקאים 3; לשני הצדדים היו כ-250 מטוסי קרב; ליפנים היו הרבה יותר אוניות קרב מלוות, ולאמריקאים בהובלת צ'סטר נימיץ יתרון מודיעיני. הקרב החל בבוקר ה-4 ביוני, בהפצצה מסיבית של האי מידווי ע"י היפנים. האמריקאים והיפנים החלו בשליחת גלי תקיפה למציאת צי נושאות מטוסי האויב והשמדתו. כעבור מספר שעות הצליחו האמריקאים במשימתם לאחר מספר כשלונות, והשמידו נושאת מטוסים אחת (היפנים היו באמצע תדלוק מטוסיהם, והדלק על הסיפון גרם לפיצוצים אדירים וטביעה מהירה); בצהרים הושמדה שנייה, ובערב שלישית. יאממוטו ניסה ליצור מגע ולהפוך את הקרב לקרב אוניות מערכה, אך נסוג לאחר הטבעת נושאת המטוסים הרביעית. בעת נסיגת הצי הצליחה צוללת יפנית להטביע נושאת מטוסים אמריקאית אחת, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. היה זה ללא ספק קרב המפנה של המערכה, עם אבדן 4 נושאות מטוסים חסרות תחליף ליפן ואבדן של היוזמה האסטרטגית. יחד עם הנושאות איבדו היפנים את רוב מטוסיהם יחד עם טייסיהם המנוסים, ואיכות הצי היפני ירד בצירה משמעותית. האמריקאים השקיעו את רוב מאמציהם נגד גרמניה, אך המיעוט שהושקע נגד יפן הספיק להורדתה לברכיה עד 1945.
מקור תמונה – ויקיפדיה
