היום ב-1944 נסתיים קרב מונטה קסינו, לאחר חמש חודשי קרב קשים ביותר.
האמריקאים והבריטים פלשו לדרום איטליה בספטמבר 1943, וכעבור מספר ימים נכנעה איטליה של פייטרו באדוליו (וזאת לאחר הדחתו החפוזה של בניטו מוסולני); הצבא האיטלקי קרס, והדבר אפשר לבעלות הברית לשטוף את דרומה של הארץ, בעוד הגרמנים בהנהגת גנרל קסלרינג הספיקו להשתלט על צפון המדינה ולהקים את 'קו החורף', שרשרת קווי הגנה על הרי האפנינים מעט דרומית לרומא. קווי ההגנה ופני השטח הקשים הובילו לבלימה מוחלטת של התקדמות בעלות הברית בהנהגת גנרל מארק קלארק עד נובמבר. בעלות הברית החלו בהתקדמות מחודשת בינואר 1944, וניסו לפרוץ את הקו באזור מנזר מונטה קאסינו. הקרב היה קשה מאוד, ובעלות הברית התקדמו מטרים ספורים ביום, תוך הפיכת השטח לעיי חרבות. הקו נפרץ לבסוף במאי, והדרך לרומא נפתחה בפני בעלות הברית; חיילים צרפתיים בני המושבות התפרקו באלימות על המקומיים, במה שכונה ההשתוללות במונטה קאסינו. בקרב נהרגו ונפצעו פי שניים כוחות בעלות הברית מאשר גרמניים (50,000 לעומת 20,000), כך שהניצחון היה בפועל ניצחון פירוס, והוא אכן שכנע את המטכ"ל להסיט את עיקר תשומת הלב אל צרפת.
מקור תמונה – ויקיפדיה
