היום ב-1815 נסתיים קונגרס וינה, אשר יצר מאזן כוחות חדש באירופה.
החל מ-1789, עם פרוץ המהפכה הצרפתית, נקלעה אירופה ל-25 שנים רצופות של מלחמות וקואליציות צבאיות נגד צרפת: בתחילה נגד המהפכנים ובהמשך נגד נפוליאון. צרפת הובסה באופן סופי (לכאורה) לאחר קרב לייפציג באוקטובר 1813 והגלייתו של נפוליאון לאי אלבה ב-1814. בעידודו של שר החוץ האוסטרי קלמנס פון מטרניך כונסה בוינה אספה של דיפלומטים מכל מדינות אירופה (בעיקר רוסיה, בריטניה, פרוסיה ואוסטריה), כדי להחזיר את השלום לאירופה ע"י השבת הגלגל לאחור וארגון אירופה באופן דומה למצבה לפני מלחמות המהפכה. צרפת הושבה לגבולותיה שלפני המלחמה, רוסיה קיבלה שליטה על רוב פולין, פרוסיה קיבלה דומיננטיות בגרמניה, אוסטריה התחזקה בצפון איטליה ובריטניה חיזקה את אחיזתה במושבות צרפתיות לשעבר ברחבי העולם. הקונגרס הסדיר חוקי דיפלומטיה, הבטיח חופש שיוט וקרא לסיום סחר העבדים. במאי 1815 חזר נפוליאון במפתיע לצרפת, המלחמה התחדשה, והקונגרס התפזר; אך עקרונותיו נשמרו לאחר תבוסתו הסופית של נפוליאון, ומאזן הכוחות החדש שנוצר בו הוביל לקונצרט האירופי – תקופת שלום (יחסי) בן 100 שנים באירופה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
