היום ב-1885 הגיע פסל החירות לחופי ארצות הברית.
הפסל הוענק כמתנה לארה"ב לרגל מאה שנות עצמאותה מצרפת, שהיוותה לה בעלת ברית וידידה עוד מימי מלחמת העצמאות (בצרפת בדיוק כוננה הרפובליקה השלישית, ומנהיגיה דאגו להידוק ושימור הקשר עם אמריקה). הפסל נוצר ע"י פרדריק ברתולדי (במקור עבור הכניסה לתעלת סואץ), ותוכנן בפועל על ידי גוסטב אייפל (שיבנה כעבור עשור את מגדלו המפורסם); הוא ייצג את ליברטאס, אלת החירות הרומית, האוחזת לפיד ומקרינה את דרך החירות לכל. הפסל היה גדול מדי כדי להעבירו בבת אחת, ולכן נבנה בצרפת, פורק, הועבר לארה"ב ונבנה שם מחדש בהליך שנמשך עשור. המתנה הצרפתית ריגשה את הציבור וההנהגה האמריקאית, והפסל הוצב בנהר ההדסון דרומית למנהטן, בכניסה לניו-יורק. הפסל היה נחושתי במקור אך הפך עם הזמן לירוק; מיקומו המוצלח (ממש ליד רציפי ההגריה של ניו יורק, בהם עברו עשרות מיליוני אנשים בעשורים שלאחר מכן) וסמליותו המרובה (נחרט תחתיו שירה הידוע של לזרוס: "הב לי את בניך היגעים, העניים,
ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין…") הפכוהו לאייקוני ולאחד הסמלים הבולטים של ניו יורק בפרט וארה"ב ככלל.
מקור תמונה – ויקיפדיה
