היום ב-1946 התחולל 'ליל הגשרים' בארץ ישראל המנדטורית.
המצב העולמי החדש שנוצר עקב מלחמת העולם השנייה וחשיפת מוראות השואה נתנו למנהידי היישוב היהודי תחושת 'עכשיו או לעולם לא' חזקה, והמאמצים הדיפלומטיים לסיום המנדט והקמת מדינה יהודית הפכו לאינטנסיבים. גם בפן הצבאי הצליח היישוב ליצור חזית אחידה עם כינון 'תנועת המרי העברי', ארגון גג שכלל תחתיו את כל המחתרות ותיאם את פעולותיהן. ביוני 1946 הוציאה תנועת המרי (ובעיקר הפלמ"ח) את הפעולה המחתרתית המשמעותית ביותר עד אז, כמחאה על מדיניות העלייה המגבילה שהנהיגו הבריטים מול ניצולי שואה: פיצוץ 11 גשרי כבישים ומסילות בגבולות הארץ, כדי לנתקה משכנותיה ולפגוע בתחבורה ובצבא הבריטי. הפעולה הוצאה לפועל בלילה אחד, שכונה 'ליל הגשרים', ועבר בצורה מוצלחת, למעט בגשר א-זיב (שעבר מעל נחל כזיב), בו התפוצץ המטען מוקדם מדי וקטל עמו 14 לוחמי פלמ"ח. הפעולה זכתה לתהודה בינלאומית וגרמה לנזק כלכלי ומורלי משמעותי לבריטים, שהבינו כי האשראי שניתן להם בעקבות הלחימה בנאצים נגמר, וכעת היישוב היהודי כולו מכוון כנגדם.
מקוק תמונה – ויקיפדיה
