היום ב-1948 החל מבצע דני, מהחשובים במלחמת העצמאות.
מיד לאחר הכרזת העצמאות פלשו צבאות מדינות ערב לארץ, ונבלמו עד אמצע יוני 1948 במאמצים קשים. בשלב זה נקבעה הפוגת לחימה בת חודש ע"י האו"ם, אותה ניצלה ישראל היטב לבניין כח, סידור הצבא והשגת אספקה. הלחימה התחדשה באמצע חודש יולי, במה שכונה בהמשך 'קרבות עשרת הימים'. המאמץ העיקרי של צה"ל בקרבות יולי התמקד בחזית המרכז, מול הלגיון הירדני. ההנהגה הישראלית ראתה חשיבות עליונה בהרחבת פרוזדור ירושלים (שבשלב זה היה בעובי ציר תנועה בודד, שבקושי ניתן להגדיר כציר – דרך בורמה), ובכיבוש הערים הערביות המרכזיות בשפלה – לוד ורמלה. לצורך כך תוכנן מבצע לרל"ר (ע"ש ארבעת יעדי המבצע – לוד, רמלה, לטרון ורמאללה), ששונה בהמשך ל'מבצע דני' (ע"ש דני מס, מפקד הל"ה). צה"ל הפריז מעט בכוחו של הלגיון, וכהכנה למבצע שיגר לאזור כמעט ארבע חטיבות. מפקד הלגיון, גלאב פאשה, העריך שצה"ל ינסה לתקוף את היעדים הללו, והעריך שאין ביכולתו לשמור על לוד ורמלה – ולכן מיקד את מרבית כוחותיו בחלק הצפוני של פרוזדור ירושלים, בציר רמאללה – לטרון, תוך שהותיר בלוד וברמלה פלוגות בודדות. המתקפה הישראלית החלה ב-10 ביולי, וכוחות צה"ל כבשו בקלות את נמל התעופה לוד וכל היישובים הערבים שסביבו, תוך שחרור המצור על בן-שמן. ב-11 ביולי פרצו אל תוך לוד, בקרב ברוטלי בו נהרגו אזרחים רבים ; כוחות הלגיון נטשו את המקום, והעיר נכנעה. ב-12 ביולי כבשו כוחות צה"ל את רמלה ללא קרב, והשליטו משטר צבאי.
המצב הדרדר מחדש כאשר ב-12 ביולי נכנסו כמה שריוניות של הלגיון אל לוד מטעם לא ברור. כניסתם הפתיעה את צה"ל ובמקום התפתח קרב, כאשר חלק מערביי העיר הצטרפו לירדנים ; הנ"ל דוכאו ביד קשה, ומאות תושבים נהרגו. ההנהגה הישראלית תפסה את המתחולל בלוד כהתקוממות, ובן-גוריון הורה לגרש את כל תושבי הערים מזרחה. ואכן, בימים שלאחר מכן גירש צה"ל באופן יסודי 50 אלף אזרחים לכיוון רמאללה – וזאת גם במטרה להפעיל לחץ על הלגיון הירדני ולפקוק צירי תנועה. אך פקקים אנושיים אלו גם גרמו לאבדן יכולת צה"ל לתקוף לכיוון רמאללה ולהרחיב את פרוזדור ירושלים צפונה. ההתמקדות באזרחים הקהו את מחץ המתקפה, ובזירת לטרון צמצם צה"ל את תחום השליטה הירדני, ונכשל (בפעם הרביעית) בניסיון לתקוף את מצודת לטרון. מבצע דני נסתיים בהצלחה אסטרטגית חלקית, ובמחיר לא קטן – כמעט 200 חיילי צה"ל הרוגים; אך השלכתו על המשך המלחמה ותרומתו לקביעת גבולות הארץ היתה רבה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
