היום ב-1940 הכריז שארל דה-גול על הקמת תנועת ההתנגדות הצרפתית לנאצים.
המתקפה הגרמנית על צרפת וארצות השפלה במאי 1940 היממה את הצבא הצרפתי (שנחשב עד אז לחזק בעולם), ובראשית יוני הצליחו הנאצים לכבוש רת פריז. המורל הצרפתי קרס, ויד התבוסתנים והפשיסטים בצבא ובממשל הצרפתי היה על העליונה: לראשות הממשלה מונה מרשל פיליפ פטן (גיבורה של צקפת ממלחמת העולם הראשונה) שחתם על הסכם עם גרמניה הנאצית אשר הותיר את צפון צרפת תחת כיבוש גרמני, ואת דרומה תחת ממשל צרפתי ידידותי ('צרפת של וישי'). רוב מושבותיה של צרפת וצבאה הצטרפו אל פטן; אך חלק קטן מצא לו מנהיג דווקא בתת-אלוף שארל דה גול, שהצליח לברוח אל בריטניה עם חלק מכוחות הצבא. דה גול נשא נאום רדיופוני ב-BBC, ואמר כי "האמנם פסה כל תקווה? … אני אומר, כי לא אבדה צרפת. אין היא עומדת לבדה…", וקרא להמשך ההתנגדות לגרמניה הנאצית. נאום זה היווה את הבסיס להקמת ממשלת וצבא 'צרפת החופשית' תחת דה-גול אשר נלחמה לצד הבריטים ברחבי אפריקה. על דה-גול נגזר גזר דין מוות בצרפת של וישי, אך רבים מתומכיו פנו להקים את 'הרזיסטאנס', המחתרת הצרפתית הענפה. 4 שנים וחודשיים לאחר מכן נכנס דה-גול בראש צבאו לפריז ושחררה; בהמשך היה לנשיא, ונחשב כגיבור לאומי נצחי.
מקור תמונה – ויקיפדיה
