היום נפטרו שניים מגדולי הפילוסופים בהיסטוריה: גוטפריד לייבניץ ב-1716, וגאורג הגל ב-1831.
גוטפריד וילהלם פון לייבניץ היה מאנשי האשכולות הבולטים של המאה ה-17, וממקום מושבו שבגרמניה שלח את ידו בשפע תחומי דעת. במתמטיקה, פיתח לייבניץ את החדוו"א בנפרד מאייזיק ניוטון (אשר קיבל בזמנו את רוב הקרדיט, אך כיום משתמשים דווקא בסימניו של לייבניץ לנגזרת ואינטגרל); בפיזיקה, סייע לייבניץ למגמת ההשלטה של השפה המתמטית; בביולוגיה, סייע לפיתוח שיטות מיון למינרלים ובעלי חיים; בפסיכולוגיה, היה הראשון לפתח שיטה אודות התת-מודע; ובהצפנה, פיתח לייבניץ מכונה חדשה והפך לחלוטין את הקריפטוגרפיה. אך תרומתו המשמעותית ביותר היתה בפילוסופיה – כאשר גישתו האימפרציסטית-לוגית הניחה תשתיות לרבים שפעלו לאחריו.
מי שדווקא לא הושפע מלייבניץ היה בן ארצו שנולד ב-1770, גאורג וילהלם פרידריך הגל. הגל פיתח תפיסה פילוסופית שהיתה שזורה גם בהיסטוריה ובמדעי המדינה, כאשר ביסודה העקרון הדיאלקטי הידוע שלו (תזה, אנטיתזה, סינתזה). הגל היה היסטוריציסט ודטרמניסט, והאמין עמוקות בלאומיות הגרמנית, באופן שחרג אל תוך רעינותיו. דבריו וכתביו של הגל היו קשים להבנה ולפרשנות, וכך יצא שהגל השפיע עמוקות הן על הדור השמרני שלאחריו והן על הדור הרדיקלי (עד למרקסיסטים).
מקור תמונה – ויקיפדיה
