היום ב-1916 אושררו הסכמי סייקס-פיקו בין בריטניה וצרפת.
מלחמת העולם הראשונה התפשטה אל המזרח התיכון עם הצטרפות האימפריה העות'מאנית לצד מעצמות המרכז בסוף 1914. בריטניה וצרפת ראו בכך הזדמנות להתפשטות קולוניליאלית אל שטחיה הדרומיים של האימפריה. במקביל, במהלך 1915 הבטיח הנרי מקמהון, נציב בריטניה במצרים, לשריף חוסיין ההאשמי ממכה, שאם יפתח במרד ערבי בשיתוף פעולה עם הבריטים יוכל להנהיג מדינה פאן-ערבית בכל שטחי ערב, כולל אלו העות'מאנים. הערבים אמנם החלו במרד, אך צרפת לא שמחה מוויתור זה על שטחי האימפריה שנעשה ללא התייעצות. על כן, שלחו בריטניה וצרפת נציגים ממשרדי החוץ שלהם, מארק סייקס ושארל פרנסואה פיקו, למו"מ על עתיד השטחים – אשר בסופו נחתם במאי 1916 הסכם סודי שחילק את הסהר הפורה לאזורי השפעה שונים, והגדיר את עתיד א"י כנתונה לבוררות בינלאומית. בהמשך המלחמה גם הבטיחה בריטניה את ארץ ישראל ליהודים במסגרת הצהרת בלפור – כך שהיא חילקה 3 הצהרות סותרות לצדדים שונים. בסופו של דבר, לאחר כניעת האימפריה העות'מאנית, היו הסכמי סייקס-פיקו הקו המנחה, ועל פיהם כוננו מנדטים – וכך גם הגבול המודרני בצפון ישראל ודרום מזרח סוריה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
