היסטוריה יומית: דרך בורמה

היום ב-1948 נפרצה דרך בורמה לסיוע לירושלים הנצורה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות החלו ערביי הארץ בפגיעה בתחבורה ליישובים יהודים מבודדים. גם ירושלים, על אף גודלה, היתה מבודדת יחסית, והדרך אליה (כביש 1 דהיום) נחסם בקלות. בתחילה שוגרו שיירות משורינות, ובאפריל 1948 נטלה ההגנה את היוזמה האסטרטגית במסגרת 'מבצע נחשון', במהלכו נכבשו הזטחים השולטים מסביב לציר וגורשו הכנופיות הערביות. הבעיה נפתחה מחדש לאחר הכרזת העצמאות בחודש מאי, כאשר הצבא הירדני פלש לישראל, השתלט על לטרון וניתק שוב את הציר. צה"ל הוציא לפועל שני מבצעים לכיבוש לטרון, אך הללו עלו בתוהו, עם אבידות איומות. לאחר הכשלון נראה היה מצב ירושלים הנצורה בכי רע, ומושלה האזרחי דב יוסף הזהיר שהעיר עומדת בפני רעב. למרבה המזל, נמצא למצב פתרון לא צבאי: במהלך קרבות לטרון אמנם נכשלו כוחות צה"ל לכבוש את לטרון עצמה ואת ציר התנועה, אבל הם הצליחו לכבוש את היישובים הערביים (בית ג'יז ובית סוסין) שבאזור ההררי שמדרום לה. חוליות פלמ"ח הצליחו לנווט ולהגיע מיישובי עוטף ירושלים לקיבוץ חולדה – כלומר, המרחב פתוח, ויש רק למצוא דרך. ב-30 במאי נפגשו 2 ג'יפים צה"ליים בנקודה דרומית לשער הגיא, לאחר שניווטו בדרכים לא דרכים. הנתיב נמצא, וכונה דרך בורמה (ע"ש נתיב העברת האספקה מהודו הבריטית לסין הלאומנית במלחמת העולם השנייה, שעבר דרך בורמה בדרכים משובשות), ובעבודה הנדסית קשה אך זריזה הצליחו כוחות צה"ל להפוך את הדרך למתאימה למעבר משאיות ואספקה. במקביל, הונח בסמוך לדרך צינור מים חדש (הקודם נחסם ע"י הירדנים בלטרון). המצור על ירושלים נפרץ והסתיים, ולעיר באה רווחה מסוימת. ראוי לציין שגם לאחר המלחמה, כיוון שלטרון נותרה בידי הירדנים, נאלצה כלל התחבורה הירושלמית לעבור בציר מקביל לדרך בורמה – כביש 44 כיום.

מקור תמונה – ויקיפדיה

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן