היום ב-1795 הושלמה חלוקת פולין בין שכניה.
בסוף ימי הביניים, לאחר שהצליחה להדוף את פלישות המונגולים, הצליחה ממלכת פולין הקטנה להפוך לכח עולה (כשבמקביל, היגרו אליה יהודים רבים); איחודה עם דוכסות ליטא השכנה הפך אותה לממלכה החזקה והדומיננטית במזרח אירופה, המשתרעת מהים השחור לים הבלטי לגרמניה, והבולמת את הרוסים, העות'מאנים והגרמנים. אך ממלכת פולין סבלה מפוליטיקה רעועה ומכשלי פנים כרונים, והיא הלכה ונחלשה בראשית המאה ה-18; שכנותיה החזקות הבחינו בכך ולא היססו לנצל את ההזדמנות להגביר את השפעתם במדינה ולקחת ממנה שטחים. ב-1775 התחוללה 'חלוקת פולין' הראשונה, כאשר רוסיה, אוסטריה ופרוסיה לקחו להן מחוזות רבים סמוך לגבולותיהן. ב-1793 התחוללה חלוקה שניה בצל מלחמות צרפת המהפכנית, ורוסיה סיפחה נתח משמעותי ממזרח הממלכה; בתגובה החלו הפולנים בהובלת קושצ'ושקו במרידה, אשר דוכאה כעבור שנתיים. רוסיה, פרוסיה ואוסטריה חילקו ביניהן את כל יתר שטחי פולין, והמלך סטינסלאב פוניאטובסקי נאלץ להתפטר ולצאת לגלות. פולין לא השיגה את עצמאותה מחדש עד אחר מלחמת העולם הראשונה, ושאלת עצמאותה היתה מהגורמים הישירים למלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה.
מקור תמונה – ויקיפדיה