פסק דין דרמטי של בג"ץ: חובה לגייס תלמידי ישיבות

הרכב מורחב של 9 שופטים בבג"ץ קבע הבוקר (שלישי) פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס תלמידי ישיבות אשר קיבלו פטור משירות צבאי בהצדקת 'תורתם אמונתם', בהיעדר חוק גיוס אשר מסדיר את מעמדם, ומצב של אי-שוויון חמור השורר באוכלוסייה. בהתאם, קבע בג"ץ כי על המדינה להפסיק להעביר תקציבים וספים לישיבות בהם לומדים מחויבי גיוס – אשר מספר מגיע לכמעט 50 אלף, ע"פ נתוני אכ"א בשנים האחרונות.

הפסיקה מהווה צעד משמעותי נוסף בסאגת שאלת גיוס החרדים, אשר החלה לפני כ-40 שנה בימי ממשלת בגין. לפני כ-20 שנה התקבל חוק טל, אשר היה אמור להסדיר את מעמדם של חרדים שאינם מתגייסים, אך הלה נפסל בידי בג"ץ בשל אי-שיוויוניות הטמונה בו ב-2012. מאז, רצות ממשלות ישראל כבר עשור על אדי דלק וניסיונות כושלים ליצור חוק ומתווה חדש, בעוד שאחוז הנהנים מפטור 'תורתו אומנותו' בקרב כל מחזור גיוס הולך ועולה. בממשלה הנוכחית סברה הממשלה תחילה להעביר חוק יסוד: לימוד התורה, או חוק גיוס שיעניק פטור גורף יותר – אך ניסיונות אלו היו צריכים להמתין לניסיון העברת הרפורמה המשפטית. עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הפכה שאלת גיוס החרדים לנושא בוער בחברה ורגיש מבחינה קואליציונית, ופסיקת בג"ץ במרץ האחרון – להפסקת תקצוב הישיבות בשל היעדר חוק מוסדר במסגרת צווי ביניים – קירבה את הקץ. בחודש האחרון החילה הקואליציה רציפות על חוק גיוס שניסה גנץ להעביר במסגרת הממשלה הקודמת, אך הדבר לא שיכנע את בג"ץ, שהפך היום את הצווים לפסיקה מוחלטת.

"אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגייה זו", כתב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שכתב את פסק הדין עליו חתמו שאר השופטים. הקונצנזוס בפסיקה אינו מפתיע במיוחד – שכן בהיעדר חוק, אקטביסטים ושמרנים כאחד יתקשו לפסוק בצורה אחרת.

לפסיקה תהיינה ללא ספק השלכות פוליטיות וחברתיות רבות. עבור החרדים, מדובר בצומת דרכים משמעותית: מבחינה פוליטית – קשה לראות כיצד יצליחו מפלגות החרדים להישאר בקואליציה כאשר הישיבות לא מקבלות תקצוב וגיוס חרדים נכפה; ומבחינה חברתית – החברה החרדית תצטרך להחליט אם להתקדם לכיוון הפשרה והשלמה עם פסק הדין, או מאבק נגדו עד חורמה.

רוחות של אחדות נשמעו מצד חלק מהפוליטיקאים, גם מהאופוזיציה: "אחיי החרדים", אמר בני גנץ, "לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו – חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה."