בחודשים האחרונים נדמה כי אחת הסוגיות המאיימות על שלום הקואליציה איננה קשורה לניהול המלחמה או למו"מ החטופים, וגם לא לחוק הגיוס או לשאלות תקציביות, אלא לשאלת היחס הראוי כלפי הר הבית. מצד אחד השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר חוזר ועולה אל הר הבית במסגרת תפקידו הממלכתי, תוך הדגשה כי ברצונו להוביל לשינוי בסטטוס קוו אשר קיים בהר מזו תקופה ארוכה; דבר זה נתקל בהתנגדות ביטחונית ואסטרטגית מצד רבים במפלגת הליכוד, ובהתנגדות דתית מצד נציגי המפלגות החרדיות המתנגדים באופן עקרוני לעלייה להר הבית.
אתמול (שני) עורר בן-גביר סערה רבתי כאשר בראיון לגל"צ הבהיר שוב את רצונו לשנות את המציאות בהר הבית, ואף התבטא כי לו הדבר היה תלוי בו, היה פותח באתר בית כנסת בהר הבית, כדי לעשות "דין שווה ליהודים ולערבים". הדבר הוביל לתגובה מידית מצד ראש הממשלה נתניהו, שהבהיר כי אין שינוי בסטטוס קוו בהר הבית, וכן לתגובה חריפה מצד שר הביטחון גלנט, שטען כי מדובר בסכנה לביטחון הלאומי. שרים וחברי כנסת נוספים גינו את דבריו של בן-גביר, וכך גם יו"ר האופוזיציה לפיד.
המפלגות החרדיות הגדילו לעשות, והבוקר פורסם בעמוד הראשי בעיתון 'יתד נאמן' כיתוב בשפה הערבית (כאשר קהל היעד לכאורה הוא העולם הערבי כולו) המגנה את בן-גביר ומעשיו, ומבהיר כי ישנו איסור הלכתי (לשיטתם) לעלות אל ההר.
במקביל לכל אלו, ישנם דיווחים אודות העברת מספר מיליוני שקלים ממשרד המורשת (תחת השר עמיחי אליהו, חבר מפלגתו של בן-גביר), למימון סיורים בהר-הבית מטעם המדינה, שיחלו כבר בתקופת החגים, "מתוך מטרה להילחם באג'נדה אנטישמית המנתקת את הקשר בין עם ישראל ובין ההר". יש לקוות כי ימצאו הדרכים לפתור את ההבדלים ולבצע שינויים בלא גרימת מהומות מיותרות והתחממות בעולם הערבי, או חמור מכך – בפוליטיקה הקואליציונית.
