המשרדים השקופים ביותר כלפיי הציבור – ומי שמסתתרים מאחורי דלתיים סגורות

אלפי בקשות למידע הוגשו למשרדי הממשלה, והציבור מגלה מעורבות גוברת בפיקוח על עבודת הרשויות | הדו"ח שחושף את רמת שקיפות הרשויות

ראש הממשלה לצד שרים בכנסת | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2024, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, התפרסם היום (ב'). הדו"ח מצביע על המשך מגמת הגידול בשימוש בזכות הציבור לדעת: אלפי בקשות למידע הוגשו למשרדי הממשלה, והציבור מגלה מעורבות גוברת בפיקוח על עבודת הרשויות. לצד האתגרים ביישום החוק, הנתונים משקפים תהליך מתמשך של פתיחות ושקיפות במוסדות השלטון.

חוק חופש המידע

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 מאפשר לכל אזרח או תושב ישראל לפנות בבקשה לרשות ציבורית לקבל מידע אותו היא מחזיקה. מטרתו הראשית של החוק היא להטמיע תפיסת יסוד של שיתוף במידע הציבורי ושקיפות.

651 עתירות הוגשו

בשנת 2024 הוגשו לבתי המשפט 651 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות , מתוכם 507 עתירות (87%) בגין אי מתן מענה לבקשה למידע.

השר קיש | צילום: דוברות משרד החינוך

מהדו"ח עולה כי עולה כי במהלך שנת 2024 הוגשו לממשלה 13,954 בקשות חופש מידע, כשהרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד הבריאות.

הרשויות שקיבלו את כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר

הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד הפנים, משרד התחבורה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הרווחה. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, אשר הוכרזו כרשויות שהפרו את חוק חופש המידע 52 פעמים ו-9 פעמים (בהתאמה) במהלך השנה האחרונה.

שרת התחבורה מירי רגב במבצע ‘חזרה בטוחה’ | צילום: דוברות משרד התחבורה

המשרדים שלא עמדו כלל בחוק

יש לציין כי משרד החוץ, משרד התקשורת, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות להגנת הצרכן כלל לא פרסמו דוח שנתי על יישום החוק כמתבקש בחוק. כמו כן, על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות – משרד הבריאות, משרד המורשת ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח רבעוני במהלך שנת 2024 על התקשרויותיהן הכספיות.

שר החוץ סער, ארכיון | צילום: Chaim Goldberg/Flash90

העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה ברשות האוכלוסין וההגירה עם 456 בקשות חופש מידע, עלייה של 145% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת.

המענה המהיר ביותר והאיטי ביותר

הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום) הן משרד התקשורת (71.2%), צה"ל (48.6%), ומשרד החקלאות וביטחון המזון (24%).

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי | צילום:Yonatan Sindel/Flash90

הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן הן משרד הפנים (87.2%), משרד הכלכלה והתעשייה (73.2%), משרד הבריאות (67.7%).

סירבו לתת מידע

הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון לאומי (44.2%), משטרת ישראל (35.2%), הנהלת בתי המשפט (34.6%) ומשרד המשפטים (34%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע ודיונים פנימיים.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות