למרות לחצים כבדים שהופעלו מאחורי הקלעים יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז הודיע כי סירב לבקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו לדחות את הדיון היום (ד') במליאת הכנסת על הצעת החוק להחלת ריבונות בישוב מעלה אדומים. "מדינת ישראל היא מדינה ריבונית. ועכשיו הגיע זמן ריבונות", הצהיר מעוז.
"קונצנזוס רחב בציבור הישראלי"
בדוברות ישראל ביתנו מסרו כי הצעת החוק להחלת הריבונות הישראלית על מעלה אדומים תעלה היום: "מפלגת ישראל ביתנו קוראת לכל הסיעות הציוניות בכנסת לתמוך בהצעת החוק. מעלה אדומים היא קונצנזוס רחב בציבור הישראלי ובמערכת הפוליטית, והגיעה העת לעגן זאת גם בחוק".
ההצעה שיזמו יחד ח"כ מעוז וח"כ אביגדור ליברמן נמצאת במוקד העניין היום כאשר הליכוד מנסה לשמור על תמיכת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שנציגיו הגיעו ארצה לפקח על ההסכם להשבת החטופים. החשש המרכזי הוא שהמדינות המתווכות יתרעמו על הצעת החוק והדבר יוביל לפגיעה במהלך.
עוד באותו הנושא
- ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד הגיש את מכתב התפטרותו ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה
- הושגו הסכמות בין שר המשפטים יריב לוין לוועדה לבחירת שופטים והנהלת בתי המשפט על מינויים למחוזי, ושמות המועמדים פורסמו ברשומות
- משעשע: ריצ'רד ספנסר וניק פואנטס, שניים מהקולות האנטישמיים המוכרים ביותר באמריקה שניהלו בשנים האחרונות קמפיין אגרסיבי נגד מימון הסיוע הצבאי לישראל, מביעים עכשיו דאגה עמוקה מההחלטה של נתניהו להיגמל מהסיוע האמריקני
- ביום ראשון תאשר הממשלה פטור ממכרז לניהול מטה ההסברה הלאומי, ואת מינוי שמואל בן עזרא לראש המל״ל

על פי דיווח של העיתונאית דפנה ליאל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עשויים להצביע בעד ובאופוזיציה מפלגת יש עתיד לא צפויה להתנגד. תקוות הקואליציה כעת היא שהחרדים יצביעו נגד.
מעלה אדומים מאז ועד היום
מעלה אדומים היא ההתיישבות המרכזית בגוש אדומים ומספר תושביה נכון לראשית 2025, כ-40,000 איש. העיר נחשבת לשלישית בגודלה ביהודה ושומרון.
בספטמבר 1975 אושר לגרעין המתיישבים הראשון, "גרעין מעלה אדומים", להתיישב בגבעה סמוכה לאזור התעשייה שהוקם באזור. בדצמבר של אותה שנה נבנו מספר מבנים טרומיים, אך גם שנה לאחר מכן עדיין הוגדר הישוב כמחנה זמני.

באוגוסט 1977 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים במקום עיר של ממש, כ-4 קילומטרים ממישור אדומים, וביולי שלאחר מכן אושרה תוכנית שלב א' להקמת 5,000 יחידות דיור.
נקודת התיישבות מרכזית
במהלך השנים הפכה מעלה אדומים לאחת ההתישבויות הגדולות והמשמעותיות ביהודה ושומרון. במסגרת השיחות המדיניות על הסדר קבע בשנת 2000, הוסכם כי מעלה אדומים תסופח לשטח מדינת ישראל כחלק מגושי ההתנחלות המרכזיים, יחד עם אריאל וגוש עציון. ההסכמה הזו ביטאה את מעמדה של העיר כיישוב אסטרטגי במזרח ירושלים ואת חשיבותה המדינית בעיצוב גבולותיה העתידיים של ישראל.

בהמשך הועלו יוזמות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית באזור E-1, המכונה גם "מבשרת אדומים". מהלך זה עורר מחלוקת חריפה: הפלסטינים וארגונים כמו "שלום עכשיו" טענו כי מטרתו ליצור רצף בנוי ישראלי שיחצוץ בין יהודה לשומרון וימנע הקמת מדינה פלסטינית רציפה.
בשנת 2008 הוקם בשטח E-1 מטה מחוז ש"י של משטרת ישראל, מה שחיזק את הנוכחות הישראלית באזור ואת המחלוקת סביב עתידו.
בניית 3,401 יחידות דיור חדשות
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', הכריז באוגוסט האחרון על יציאתה לדרך של תכנית E1 להקמת שכונה במעלה אדומים ש"תקבור את רעיון המדינה הפלסטינית". לטענתו המהלך נעשה בגיבוי טראמפ ונתניהו. בחמאס קראו לקהילה הבינלאומית לעצור את התוכנית.

