הפער בין מפלגת 'עוצמה יהודית' לבין יתר מפלגות הקואליציה הולך ומתרחב, באופן שעשוי לגרום לערעור יציבות הקואליציה ובטווח הרחוק אף להתפרקותה (כאשר 6 מנדטים נמצאים במפלגתו של בן-גביר, ובקואליציה, כזכור – 64 מנדטים בלבד). הדבר נסוב בעיקר סביב שלושה חיכוכים – חוק הרבנים, קבינט המלחמה, ועלייה להר הבית.
בן-גביר משמש כשר לביטחון לאומי מזה שנה וחצי, אך מעביר ביקורת רבה על מידורו מתהליכי קבלת החלטות חשובות; הדבר החריף במלחמה, כאשר בן-גביר לא צורף לקבינט המלחמה המצומצם, ואף לא לאחר עזיבת גנץ ואיזנקוט את הקבינט. השיקול נגד צירופו של בן-גביר הוא בעיקר תדמיתי (חשש מ'מה יגידו בעולם'), ומגיע מראש הממשלה נתניהו, אך בעיקר מיו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, שידוע במתינותו המדינית עוד מאז שנות ה-90.
כדי לכופף את ידו של דרעי, בחודש האחרון הציב בן-גביר מקלות בגלגלי החקיקה של הקואליציה, וסירב לתמוך ב'חוק הרבנים' שניסתה ש"ס להעביר, שהיה מעניק לממשלה ולמשרד הדתות כוח רב יותר במינויי רבני שכונות וערים. דרעי כעס מאוד על בלימת החקיקה, והסכים בחירוק שיניים לריכוך של החוק וקידום נוסח מרוכך – אשר גם לו בן-גביר מתנגד, וכנראה שלא יעלה לקריאות מתקדמות בימים הקרובים, ועד סוף מושב הקיץ של הכנסת – בניגוד להסכמים הקואליציונים עם מפלגת ש"ס.
בשבוע שעבר עלה בן-גביר להר הבית באופן מפתיע, ואף התפלל שם. היום (רביעי) כשנשאל על כך ועל הפרת הסטטוס-קוו בהר, ענה בן-גביר כי "אני הדרג המדיני, והדרג המדיני מתיר תפילת יהודים בהר הבית". העלייה היתה לצנינים בעיני אנשי מפלגת ש"ס, אשר מתנגדים לה מטעמים דתיים – ותשובתו של בן-גביר היום עשויה לפגוע בראש הממשלה נתניהו, בעודו בעיצומו של ביקור חשוב בארצות הברית (לשכת ראש הממשלה כבר הוציאה הצהרה המכחישה את דבריו).
עדיף שלא יהיו ויכוחים פוליטיים קשים מדי בישראל, אם תוצאת חיכוכים פנימיים בקואליצייה תהיה שינוי לטובה של הסטטוס קוו בהר הבית לטובת האוכלוסייה היהודית, או ריכוך חוקים שנויים במחלוקת, מה טוב. בנוסף, יש לציין שבחיכוך פוליטי זה נוקטים הצדדים בגישה יחסית מתונה ולא מתלהמת זה כלפי זה, ותורמים להעלאת השיח הפוליטי המכבד, גם אם חלוק, במדינת ישראל.
