"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו".
במילים אלו ביטא יוסף טרומפלדור את הברית הנצחית שבין ציונות לחקלאות. החקלאות היא הביטוי הממשי ביותר לאחיזה בארץ ופגיעה בה, מלבד הסכנה הכלכלית והתזונתית שבכך, היא גם פגיעה בביטחוננו ובאחיזתנו בארצנו.
החקלאות הישראלית בכלל ובעוטף עזה וגבול לבנון בפרט, ספגו מכה קשה מאוד בעקבות המלחמה הממושכת.
ממשרד החקלאות מסרו למערכת 'רגע חדשות' את תוכניות המשרד לשיקום החקלאות הישראלית.
עם פרוץ אירועי השבעה באוקטובר, משרד החקלאות נרתם באופן מידי לסייע לחקלאים בשטח, במטרה לשמור על רציפות תפקודית לאורך שרשרת האספקה וכפועל יוצא על ביטחון המזון הלאומי. לצורך כך, המשרד הקים חדר מצב "חרבות ברזל" שפעל 24/7 עוד מיום שבת 7.10.23 על מנת לתת מענה אישי לחקלאים, זאת בנוסף למוקד השירות של המשרד שזמין 24/7, וכן למידע שהתעדכן באתר המשרד ובערוצי הדיגיטל כל העת. בתוך כך, המשרד היה ועודנו בקשר עם החקלאים במטרה לפתור בעיות באופן מידי ככל הניתן, וכן פנה באופן יזום לחקלאים, כדי לבדוק ולסייע לצורכיהם.
מאז השבעה באוקטובר, החקלאות בישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר שידעה מאז קום המדינה. זאת בשל עובדים רבים שגויסו לשירות מילואים או לא התייצבו לעבודה מתוך חשש, עובדים זרים שביקשו לשוב למדינות מוצאם, עובדים משטחי הרשות הפלשתינאית שעליהם מוטל סגר וכמו כן, עקב פינויים של תושבים רבים מביתם. כל אלו הובילו לקושי בהגעת עובדים למקום עבודתם. לפי נתוני המשרד, טרום מלחמת "חרבות ברזל" עבדו 29,900 עובדים זרים בחקלאות שרובם מתאילנד. בתחילת הלחימה עזבו כ-9,948 עובדים חזרה לארץ המקור, וזאת לצד כ-12,000-10,000 עובדים משטחי הרשות הפלשתינאית. כלומר, החקלאות הישראלית הייתה במחסור של כ-20,000 עובדים. מדובר בתלות גבוהה מאוד באזורים ספציפיים במדינת ישראל שהיו ונמצאים כעת תחת אש.
משרד החקלאות פעל וממשיך לפעול בשורה של צעדים על מנת לשמור על החקלאות הישראלית, ובפרט: להבטיח ידיים עובדות לחקלאות הישראלית ותמיכה בחקלאים שנפגעו כתוצאה מהמצב. יצוין כי משרד החקלאות הוא המשרד המוביל שהצליח להחזיר ולהביא כ-15,000 עובדים זרים לחקלאות, עמם נמנים עובדים זרים ששבו לצד חדשים שנכנסו.
בנושא העובדים הזרים:
• המשרד פעל יחד עם רשות האוכלוסין בתחילת המלחמה להעביר את העובדים הזרים שביקשו להישאר בישראל לאזורים אחרים בארץ. במקביל, רשות האוכלוסין וההגירה האריכו את זמן שהייתם של העובדים בארץ מעבר ל-5 שנים, כדי להקנות להם אופק תעסוקתי.
• המשרד העניק תמריץ של 2,000 ש"ח לחקלאי לשמירה על רציפות תפקודית באזורי לחימה על בסיס מספר העובדים הזרים שהעסיק טרם פרוץ הלחימה.
• לצד זאת, המשרד פעל לקליטת עובדי חקלאות ממדינות נוספות באופן מידי. ערב המלחמה, למדינה היה הסכם בילטראלי עם תאילנד בלבד. במהלך המלחמה נחתם הסכם בילטראלי עם סרי לנקה, דבר שלא היה לישראל לפני המלחמה.
• המשרד הוביל החלטת ממשלה להתיר את כניסתם המידית של 5,000 עובדים זרים בחקלאות בערוץ נוסף, שגויסו והובאו לישראל על ידי לשכות פרטיות בעלות היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות. במסגרת זו, הגיעו עובדים ממדינות רבות לרבות מלאווי, הודו, נפאל.
• בנוסף, המדינה אפשרה לתאילנדים, שעבדו בישראל, סיימו את תקופת העסקתם ויצאו כחוק, לחזור לתקופת תעסוקה נוספת.
• לאחר מכן, הממשלה אישרה את הצעתו של השר דיכטר לתוספת של 10,000 עובדים נוספים לענף החקלאות, יחד עם תוספת של 9,000 שאושרה טרום המלחמה שמעמידה את המכסה על 50 אלף נכון להיום .
• בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה והוועדה לעובדים זרים, אנו מאפשרים לחקלאים להעסיק עובדים זרים כחלופה לעובדים הפלסטינים העונתיים. אנו גם מאפשרים לחקלאים שהגדילו את שטחי העיבוד שלהם להגדיל בהתאם גם את כמות העובדים הזרים שיוכלו להעסיק.
כל הצעדים שהמשרד הוביל בסוף של דבר הביאו לחזרתם של כל כמות העובדים שעזבה וכן, לתוספת של עובדים זרים נוספים למדינת ישראל. בעוד שבתחילת המלחמה עזבו 9,948 עובדים זרים, מאז נכנסו לישראל 15,250 עובדים.
בנושא המתנדבים הישראלים:
• בשבוע הראשון למלחמה, לנוכח מצב החירום, פרסם משרד החקלאות נוהל תמיכה, שמטרתו לסייע בהבאת מתנדבים לשטחים חקלאיים ולסייע לחקלאים בשטח. תפקידו של נוהל התמיכה הוא לסייע לעמותות במימון הצרכים הלוגיסטיים הכרוכים בהבאת המתנדבים, כגון: הסעות, לינה ומזון למתנדבים.
• במסגרת הנוהל הזה בשלב הראשון, 15 עמותות מתנדבים בחקלאות קיבלו את התמיכה. בשלב השני, הרחיב המשרד את התמיכה בארגוני מתנדבים לארגונים נוספים שלא עסקו בארגון מתנדבים לחקלאות בעבר והתאימו את פעילותם לצורך זה. כך שבאמצעות הנוהל, 24 ארגונים קיבלו תמיכה לטובת גיוס המתנדבים בחקלאות.
• בנוסף, לנוכח רוח ההירתמות הישראלית הרחבה, משרד החקלאות הקים אתר שמתכלל את החיבור בין החקלאים לבין המתנדבים, במקום אחד.
• המשרד אף סייע בהבאת אוכלוסיות ייעודיות לעבודה בחקלאות. בנוסף לכך, בשיתוף פעולה בין משרדי עם מועצת המכינות הקדם-צבאיות, משרד הכלכלה ומשרד ההתיישבות, חיברנו בין מכינות קדם-צבאיות לבין חקלאים שזקוקים לסיוע. במסגרת זו, חניכי המכינות מסייעים לחקלאים בשטח לתקופת זמן ארוכה, וכך יוכלו להתמצא ולהתמקצע בעבודה הנדרשת. הפיילוט החל במהלך חודש אוקטובר במסגרתו ארבע מכינות הגיעו לסייע לחקלאים, ולאור ההצלחה הוא הורחב.
• במקביל לפעילות המבורכת של המתנדבים, ביוזמת המשרד, המדינה עודדה ישראלים להגיע לעבוד בענף ולקבל מענק בסך 8,000-3,000 ₪ לחודש למשך שלושה חודשים, בתוספת על השכר כעובדים קבועים.
כחלק מתפקידו של משרד החקלאות, ישנה חשיבות רבה לשמירה על אספקה סדירה של תוצרת חקלאית לשווקים. במהלך תקופה זו, משרד החקלאות סייע ומסייע לחקלאים לשתול ולהעתיק שטחים ממקומות שאין אליהם גישה באמצעות שלל תמיכות:
• 15 מיליון ₪ לחקלאים בשדרוג והקמה של חממות המבוססות על טכנולוגיות חדישות לגידול מרכיבי הסלט הישראלי (מלפפונים, עגבניות ופלפלים).
• כ-20 מיליון ₪ לשינוי ייעודם של מבנים חקלאיים לגידול גידולים שייצורם נפגם, וכן לשיקום חממות ובתי רשת שנפגעו בכל חלקי הארץ בדגש ירקות ה"סלט הישראלי",
• 9 מיליון ₪ לזריעה וקציר חיטה לתחמיץ ושחת המיועדים למזון בלי חיים (מספוא). במסגרת התמיכה מגדלים שיסבו שטחים קיימים בכל הארץ לגידול חיטה, יכלו לקבל עד 150 ₪ על כל דונם, שייזרע וייקצר בין החודשים מרץ-מאי.
• כ-7 מיליון ₪ להעתקת שטחי תפוח אדמה וגזר מאזור העוטף לאזורים אחרים בארץ. המשרד תמך במגדלים בעלי שטחים העשויים להתאים לגידול גזר ותפוח אדמה לצורך הכנה, התאמה והסבה.
• כ-2 מיליון ש"ח לשתילה מוקדמת של עגבניות למאכל באזורים חלופיים ליישובי עוטף עזה. המשרד תמרץ מגדלי עגבניות באזורים המאפשרים גידול מוקדם על מנת למנוע מחסור אפשרי באספקת עגבניות לשוק המקומי, זאת כחלופה לאספקת עגבניות משטחי העגבניות שלא טופלו או שלא נשתלו ביישובי עוטף עזה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
• בשיתוף משרד האוצר ו-ועדות הכלכלה והכספים של הכנסת, גובש מתווה פיצויים ייעודי לחקלאות. המתווה הייעודי מתחשב בעובדה שהחקלאות מבוססת על עונתיות ופריסת ההוצאות השוטפות היא לאורך השנה, ובכך שונה מעסקים אחרים.
• בנוסף, סיכמנו על מתווה עם רשות המסים על מתווה פיצוי ייעודי ללולנים באזור הצפון.
• נחתם הסכם בין קרן הפיצויים במס רכוש ומשרד החקלאות למגדלי ירקות בבתי צמיחה
• נחתם הסכם בין רשות המסים ומשרד החקלאות, לפיצוי מגדלי מטעים ופירות הדר. במסגרת זו, סוכמו פיצויים נורמטיביים לאזורי הספר שנפגעו.
באשר לפעולות המשרד לשיקום החקלאות ותכניותיו להמשך, משרד החקלאות שותף מלא עם מנהלת תקומה בכל הנושא של שיקום חבל תקומה. המטרה היא להביא לקידום ולפיתוח חקלאות מתקדמת ומקיימת בחבל תקומה, שתחזק את ביטחון המזון של מדינת ישראל לעשורים הקרובים ושתהיה בחזית הידע העולמי. לפי החלטת הממשלה, הוקצו 430 מיליון ₪ לטובת חקלאות חבל תקומה, שיבוצעו דרך משרד החקלאות על פי סעיפים ונושאים שהוגדרו בהחלטה.
כמו כן, משרד החקלאות מגבש תכנית לאומית לביטחון המזון למדינת ישראל עד לשנת 2050 עם יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040. מטרת התכנית היא להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית, שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל. מדובר במהלך חסר תקדים של היפוך מגמה – מיבוא לחיזוק הייצור המקומי, שתביא לטיפוח החקלאות כמשאב לאומי, חיזוק החקלאים, חיזוק תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית תגובש תוך 180 יום מאישור הממשלה, ותכלול סקירה של ענפי החקלאות השונים, תוך החלטה מה נדרש לגדל, באיזה היקף, ומה נדרש כדי להבטיח גידול בהיקף הנדרש לאוכלוסייה. ענפים בהם אין לישראל יתרון יחסי, כדוגמת: חיטה, ישראל תמשיך לייבא, אך תפעל למציאת מקורות מגוונים ככל הניתן.
חלקת מיגוניות, על אף שחלוקת מיגון לציבור היא באחריות הבלעדית של פיקוד העורף, משרד החקלאות החליט להקצות מתקציבו 30 מיליון ₪ ייעודיים לטובת חלוקה של למעלה מ-583 מיגוניות, וזאת על מנת לשמר רציפות תפקודית לטובת ביטחון החקלאים ביישובי הספר צמודי הגדר, וכן על מנת לדאוג לביטחון המזון של אזרחי ישראל. כל ה-30 מיליון שהוקצו נגמרו.
במקביל, מנכ"ל המשרד וגורמי המקצוע במשרד פנו שוב ושוב לפיקוד העורף בבקשה לסייע בנושא המיגון.
