היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה כי התיקון אינו חוקתי ודרשה מבג"ץ לבטלו. העותרים נגדו חוששים כי הוא יאפשר לשר להפעיל את המשטרה לצרכים פוליטיים. בפתח הדיון הזהירה השופטת יעל וילנר כי "יש אפשרות שהמשטרה תקבל החלטות מתוך מניעים פוליטיים".
השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "הסעיף יוצר מצב שאפשר לקבוע מדיניות חקירות מבלי להעמיד לדין, אלא רק לחקור, כיוון שהסמכות הבלעדית להעמיד לדין היא של היועמ"שית. לדוגמא, יוחלט שכל מפגין נגד הממשלה שיורד לכביש צריך להיחקר ולהיעצר. לא יוגש כתב אישום. זו פגיעה מאוד חריפה בזכויות האזרח".
נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט טען מנגד: "עמדתנו היא שהחוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר לקציני המשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה".
השופט יצחק עמית ציין כי "השר בן גביר סירב להוסיף לתיקון פקודת המשטרה שהיא תפעל באופן ממלכתי, כי הוא ראה בזה עלבון אישי". השופט יחיאל כשר הוסיף: "הוא אמר שאם זה לא היה בן גביר, לא היו דורשים להוסיף את הסעיף הזה".
השופט סולברג פנה לנציג הכנסת עו"ד ברט בשאלה: "כיצד אפשר לפרש את לשון הסעיף שמקנה לשר להתוות מדיניות בנוגע לחקירות?". הוא צטט את לשון הסעיף ושאל "איך הדבר הזה מתיישב עם פרשנות? לפי הסעיף השר צריך לשמוע את עמדת היועמ"שית ולהתייעץ עם המפכ"ל, זה לא היינו הך".
עו"ד נדב העצני, פרקליטו של בן גביר, טען כי "יש פסיקה שאין לייחס משמעות לא למעשים ולא להתבטאויות לאחר חקיקת החוק". הוא העלה את השאלה: "האם אני יכול לחקור את שבתאי על המכתב שלו?" בהתייחסו למכתב שבו המפכ"ל התריע מפני החוק. עוד טען עו"ד העצני כי בעבר היה "מתח" בין השר למפכ"ל והמשטרה "עשתה מה שהיא רוצה".
המפכ"ל יעקב שבתאי אמר לתקשורת מחוץ לאולם: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות…הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל ואת המשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה, הגדלת הסמכויות, עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל."
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא אמר: "אנחנו ננסה לשכנע את השופטים שהתיקון לחוק אינו חוקתי ונותן לשר סמכויות יתר שמעולם לא היו ופוגעים קשות בשרשרת הפיקוד של המשטרה…אין כאן שום דבר אישי ואף אחד לא מפריע לבן גביר. התיקון לא בריא גם אם שר אחר יכהן בתפקיד."
