אמא של נועה הגשימה חלום, אביו של אלמוג "נתן את נשמתו כדי שהקב"ה ישחרר את הבן שלו"

איחוד המשפחות עם יקיריהם שחזרו מהשבי לווה בסיפורים אנושיים מרגשים של שמחה מהולה בעצב, הודיה לבורא ואמונה

קרדיט: דובר צה"ל

לאחר שמונה חודשים ארוכים בשבי החמאס, ארבע מהחטופים שוחררו במבצע חילוץ הירואי. המשפחות שחיכו להם כל כך הרבה זמן זכו לאיחוד המרגש. בתוך כך, יעקב ארגמני, אביה של נועה ארגמני, סיפר על המפגש המיוחל של נועה עם אימה, ליאורה ארגמני, שסובלת ממחלת סרטן המוח בדרגה 4, וביקשה לפגוש את נועה לפני לכתה.

ליאורה שניהלה יחד עם יעקב מאבק להחזרת ביתם, חזרה שוב ושוב על משאלתה לפגוש שוב את נועה, ואף שלחה מכתב לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן בה היא מבקשת את עזרתו: "אני חולה סופנית בסרטן המוח בשלב 4. כל מה שאני מבקשת, לפני שאיפרד ממשפחתי לנצח, הוא ההזדמנות לחבק את בתי, הילדה היחידה שלי, בפעם האחרונה".

כעת, משאלה זו התגשמה. מחלתה של ליאורה אמנם נמצאת בשלב מתקדם, אך מנכ"ל איכילוב, פרופ' רוני גמזו, מסר כי נועה "למדה על מצבה המורכב" של אמה, והתייחס למצב ההכרתי של ליאורה: "אין חדות מלאה כל רגע, אך רואים את זה בעיניים ובשיח שהיה ביניהן, שיח מאוד בריא וסביר מאוד".

גם יעקב, אביה של נועה שהגיב לשאלה האם ליאורה הצליחה להבין את האירוע אמר:

"אני מאמין שהיא קלטה, היתה מעין תגובה חצי-תגובה. היא פשוט לא יכלה להביע את הרגשות ולא יכלה לומר את מה שהיא באמת חיכתה לומר לה כשהיא תפגוש אותה".

האב הדגיש: "היתה לנו משאלה עד שעה לפני ההודעה שנועה חולצה – שתתגשם המשאלה של ליאורה, שהיא תראה אותה ולהפך נועה תראה אותה, וברוך השם ישתבח שמו זה קרה… זה אפילו היה ביום הולדתי".

לצד זאת, יוסי מאיר, אביו של החטוף אלמוג מאיר ג'אן לא הספיק לראות את בנו כאשר חזר מהשבי, ונפטר כמה שעות לפני החזרתו. צוותים שהגיעו לביתו כדי לבשר לו את הבשורה המשמחת מצאו אותו כשהוא מחוסר הכרה. צוות מד"א שהגיע למקום נאלץ לקבוע את מותו כתוצאה מדום לב.

אלמוג נחטף אף הוא ממסיבת הנובה ליד רעים, כאשר תכנן להתחיל לעבוד בחברת תקשורת יום לאחר המסיבה. לפני שנחטף הספיק להגיד לאימו אורית שיש טילים ויריות, ושהוא אוהב אותה. כעת, למרות הכאב העצום על אובדן אביו, זוכה אלמוג להתאחד עם אימו ועם אהוביו.

איריס, שכנה של יוסי אביו, סיפרה כי "הוא היה איש מדהים, כל הזמן תמכתי בו. ב-7 באוקטובר הוא סיפר לי שהבן שלו נחטף. הוא אמר לי: 'ביום שהבן שלי יחזור אני גומר את החיים שלי'. וזה מה שקרה. הוא היה גר לבד ואחותו תמיד הייתה באה אליו. גם אני הייתי עוזרת לו. הייתי מכינה לו אוכל ועוזרת לו במה שצריך. זה עצוב. הוא נתן את נשמתו כדי שהקדוש ברוך הוא ישחרר את הבן שלו".

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן