אמש (ראשון) התריע ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל צ'רלס בראון, מפני עימות רחב מול חיזבאללה והביע את חששו כי ישראל לא תוכל להגן על עצמה היות וככל הנראה ארה"ב לא תוכל לסייע כפי שסייעה לה במתקפה של איראן באפריל השנה. בדבריו ציין בראון את הקושי העיקרי והוא חוסר היכולת להתמודד עם רקטות קצרות טווח אותן משגר חיזבאללה, זאת ביחס לירי האיראני שהגיע ממרחק של כ-1,500 ק"מ.
כזכור במהלך המתקפה האיראנית באפריל, נוטרו הטילים והכטב"מים האיראניים מהרגע ששוגרו על ידי מכ"מים במדינות המפרץ הפרסי, אשר מחוברים למרכז המבצעים של ארצות הברית בקטאר. המרכז העביר את המידע למטוסי קרב ממספר מדינות באזור האווירי שמעל ירדן וממדינות נוספות, וכן לספינות מלחמה ולמערכות הגנה מפני טילים בישראל. לדברי גורמים רשמיים, "כאשר המל"טים האיראניים שנעו באיטיות התקרבו, הם הופלו, בעיקר על-ידי כוחות מישראל ומארה"ב. מקצתם יורטו על-ידי מטוסי קרב בריטיים, צרפתיים וירדניים". על פי הדיווחים, בשלב מסוים יותר מ-100 טילים איראניים היו בדרכם לישראל בו-זמנית. גורם אמריקני מסר כי רובם יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית הישראליות במרחב האווירי הישראלי ומחוצה לו. מטוסים אמריקניים הצליחו ליירט מעל 70 כטב"מים, ושתי משחתות טילים אמריקניות במזרח הים התיכון יירטו עד שישה טילים. בנוסף, מערכת ההגנה האווירית האמריקנית "פטריוט" יירטה בהצלחה ליד ארביל שבעיראק טיל בליסטי שהיה בדרכו לישראל. בסך הכל, מתוך למעלה מ-300 כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים ששוגרו מאיראן, רק מספר קטן של טילים פגעו בישראל וגרמו לנזק קל לבסיס חיל האוויר נבטים בדרום הארץ. גורם ישראלי ציין כי המתקפה האיראנית הייתה הפעם הראשונה שבה פעלה ברית אזורית של מדינות ערב וישראל נגד איראן. "ראינו את הברית פועלת במלוא עוצמתה", אמר הגורם ל"וול סטריט ג'ורנל".
בנוסף הזהיר הרמטכ"ל האמריקני מפני מלחמה אזורית כוללת בה ייכנסו לתמונה גם איראן והמיליציות הנאמנות לה, "היכולת הכוללת של חיזבאללה גבוהה מזו של חמאס – במספר הרקטות וכדו'. אני רק אומר – הייתי מאמין שאיראן תיטה לספק תמיכה גדולה יותר לחיזבאללה", כך לדבריו שנאמרו בביקורו ביבשת אפריקה.
עוד באותו הנושא
שר הביטחון יואב גלנט, בטרם המראתו לוושינגטון לצורך סדרת פגישות בנושא ההסלמה בצפון, החטופים, החימושים ועוד, אמר: "אנחנו ערוכים לכל פעולה שתידרש, גם בלבנון". בסדרת פגישותיו אמור גלנט להיפגש בין היתר עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין, ראש ה-CIA ביל ברנס, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ויועציו של ביידן ברט מקגורק ועמוס הוכשטיין. "יש לפגישות הללו חשיבות מכרעת לעתיד המלחמה", אמר.