בעקבות פסיקת בג"ץ הדרמטית מהבוקר, בעניין גיוס תלמידי הישיבות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה מסמך הנחיות ליועצים המשפטיים של מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד החינוך, בו היא קוראת להיערך לגיוס מיידי של 3,000 חרדים – ולהציג בהקדם תוכנית שמגדילה את המספר.
היועמ"שית הביאה את דבריה בתמצות וקבעה כי "על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצורכי הצבא וליכולותיו". עוד הוסיפה "במסגרת זו, מערכת הביטחון התחייבה לפעול כבר עתה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, וזאת בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרונות". כמו כן הדגישה היועמ"שית כי "מדובר במספר ראשוני לגיוס מיידי, שאינו משקף באופן מלא את צורכי הצבא הנוכחיים ואת קידום השוויון בנטל, ועל מערכת הביטחון לפעול להצגת תוכנית גיוס הכוללת הגדלה של מספר זה".
בנוסף, בהרב-מיארה התייחסה לסוגיית העברת הכספים לישיבות, וכתבה כי "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט".
במקביל להנחיה למערכת הביטחון לגייס 3,000 חרדים, היועמ"שית גם דרשה הצגת תוכנית להגדלת המספר: "יש להציג תוכנית גיוס, הכוללת נקיטת צעדים הדרושים לשם מיצוי פוטנציאל הגיוס ולהגדלת המספר האמור של 3,000 מתגייסים, לאור צורכי הצבא הנוכחיים ולשם קידום השוויון בנטל. יוזכר, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט, חובתה של מערכת הביטחון לגיוסם של תלמידי הישיבות קמה כבר ביום 01/07/2023".
היועמ"שית הבהירה בעניין ההימנעות מהעברת כספים לישיבות כי "פסיקה זו משליכה אף על תמיכות ואפיקי מימון אחרים המיועדים לתלמידי מוסדות תורניים החייבים בשירות צבאי. בהקשר זה, הובאה בפנינו חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, והתקיימו ישיבות בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים לבחינת הדברים. בימים הקרובים, יועברו הנחיות משפטיות מתאימות גם בעניין זה".
בפסיקת בג"ץ שפורסמה הבוקר, השופטים קבעו פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. פסק הדין התפרסם כשלושה שבועות וחצי לאחר הדיון בבג"ץ, שנמשך 7.5 שעות, בהרכב מורחב של תשעה שופטי עליון.
"לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה", כך קבעו תשעת השופטים פה אחד. ראש ההרכב, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, כתב כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
פסק הדין נחשב לקצר יחסית (כ-40 עמודים בלבד) בשל ההסכמה הגורפת בין תשעת השופטים. פוגלמן הוסיף, "טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון". דברים אלו מתייחסים כמובן לעובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לתשעה חודשים.
תגובות בעד ונגד הפסיקה לא אחרו להגיע, מכל הקשת הפוליטית:
בליכוד הבהירו כי הפתרון ל"בעיית הגיוס" הוא "השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי-עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה". יש לציין כי החוק המדובר גובש לפני המלחמה, ועל כן לא לוקח בחשבון את הצרכים הנוכחיים.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בירך על הפסיקה ומסר כי "יש שופטים בירושלים", וראש האופוזיציה יאיר לפיד אף העביר מסר נוקב לקואליציה: "נוודא שאתם לא מנסים להעביר כסף לישיבות מתחת לשולחן".
יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף תקף: "החלטה צפויה ומאוד מאכזבת, התורה הקדושה תנצח", כמו גם ח"כ משה גפני, שמסר: "פסיקה של תשעה שופטים, ביניהם שלושה חובשי כיפה ואף אחד לא מתייחס לערך של לימוד התורה. לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל. שופטי בית המשפט ינסו לפגוע בעם ישראל – ולומדי התורה ימשיכו בתלמודם". גם ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה אמר כי "הייתה חסרה מילה אחת מתשעת השופטים על ערך לימוד התורה".
מנגד, שר החינוך יואב קיש הצהיר כי "נקיים את כל מה שכתוב בפסיקה".
