בהמשך לניסיונות של האיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי להפסיק את המלחמה בעזה, הזמין ג'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד, נציג מדינת ספרד – שזה עתה הודיעה כי תצטרף לתביעה הדרום אפריקאית נגד ישראל בהאג, את שר החוץ ישראל כ"ץ לדיון בנושא הסכם האסוציאציה, שמסדיר את היחסים הכלכלים בין ישראל והאיחוד האירופי.
לאור ההאשמות בהאג כנגד ישראל שלכאורה מבצעת "הפרת זכויות אדם" במלחמה נגד החמאס בעזה,ביקשו המדינות אירלנד, בלגיה וספרד, חברות באיחוד שאינן ידידותיות כלפי ישראל, להעלאות לדיון את ההסכם הכלכלי עם ישראל.
בורל הספרדי, שידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל מתחילת המלחמה, הואשם על ידי גורמים רשמיים בישראל שהוא מנסה לגרוף רווח פוליטי אישי לקראת סיום תפקידו בעוד כמה חודשים, וכדי להכין את הקרקע לקראת התפקיד הבא שהוא צפוי לאייש בבלגיה.
הסכם האסוציאציה שהוא מבקש לדון בו מחדש, שנקרא למעשה "הסכם התאגדות האיחוד האירופי-ישראל", נכנס לתוקף בשנת 2000, ומהווה את ההסדר המשפטי לכל היחסים בין מדינת ישראל והאיחוד האירופי. בתוך כך הוא מסדיר את יחסי המסחר, הכלכלה, ושיתוף פעולה בתחומים נוספים.
משרד בחוץ הישראלי אינו מתכוון להענות להזמנה לדיון הבלתי ידידותי בנושא, משום שבתחילת יולי צפויה לעבור נשיאות האיחוד מבלגיה, מדינה אשר אינה מסמפטת את ישראל, להונגריה, מדינה שידועה בתמיכתה האיתנה בישראל, ואז ניתן יהיה לקבוע מדיניות ידידותית יותר כלפי מדינת ישראל.
אך לא רק הנשיאות צפויה לעבור שינוי חיובי מבחינת ישראל – הפרלמנט האירופי כולו שעתיד להתחיל את קדנצית הקיץ באמצע יולי צפוי לכלול הרכב בעל אידת ישראל גדולה יותר, זאת לאור תוצאות הבחירות המשוערות שנערכות בסוף השבוע הקרוב, בהן צפוי ניצחון נרחב למפלגות הימין, התומכות בישראל, ועתידות לפי ההשערות לאייש כשני שלישים מהפרלמנט בן 720 המושבים.
עם זאת, למרות שמשרד החוץ אינו צפוי להשתתף בעצמו בדיון נגד ישראל, שר החוץ ישראל כ"ץ פנה לנציגיות ישראל ב-27 מדינות האיחוד האירופי בהנחיה לפעול מדינית כדי להשפיע על עמדותיהן של המדינות לטובת ישראל.
כמו כן, בעוד כשבועיים מתכנן שר החוץ לטוס להונגריה כדי לחזק את הקשר עם ישראל. בתוך כך צפוי כ"ץ להיפגש עם שר החוץ ההונגרי פטר סיירטו, נשיא הונגריה תמאש סוליוק וייתכן שגם עם ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן.
עם כל זאת, ההערכה בישראל היא שלמרות הביקורת שמשמיעה הנהגת האיחוד האירופי נגד ישראל, אין חשש מעשי לביטול הסכם האסוציאציה, עקב ערך הכלכלי הגבוה שיש לקשר עם מדינת ישראל בתחומי הטכנולוגיה והביטחון – ובמיוחד לאור הצורך ההולך והגובר של מדינות אירופה לרכוש טכנולוגיה ביטחונית מישראל על רקע החשש מעימות ישיר מול רוסיה.
בין היתר התייחס לכך וילה טאביו, שר הפיתוח וסחר החוץ של פינלנד, שהודיע כי פינלנד מתנגדת בתוקף לאפשרות של סנקציות אפשריות של האיחוד האירופי נגד ישראל. "יש לנו סיבות להתנגד לכך, זו מדינה ברמה טכנולוגית גבוהה עם תעשייה שראוי שתהיה זמינה לאיחוד האירופי, ויש לנו גם סחר ביטחוני עם ישראל", אמר טאביו. דבריו מגיעים על רקע חתימת הסכם של משרד הביטחון לאספקת מערכת ההגנה האווירית הישראלית "קלע דוד" לפינלנד, בעלות של כ-1.3 מיליארד שקל.
בנוסף לפינלנד, להונגריה, שכאמור צפויה להפוך לנשיאת האיחוד האירופי בתחילת יולי, ישנן לא מעט מדינות נוספות שצפויות להתנגד לשינוי ההסכם הכלכלי עם ישראל, בתוכן המדינות: יוון, צ'כיה, קפריסין, רומניה ואוסטריה וגרמניה, כאשר האחרונה דווקא רואה את הדיון הנוכחי כהזדמנות עבור ישראל ישכול לטרפד, בהינתן תמיכה מספקת, את המהלך לביטול ההסכם או הטלת סנקציות.
