קצת רקע: חוק הרבנים מבקש לשנות את אופן מינוי הרבנים המקומיים בישראל. כיום, הקהילות בוחרות את רבניהן באופן עצמאי, ישיר או עקיף. החוק החדש יעביר את הסמכות הזו למשרד הדתות והרבנות הראשית, שיהיו האחראים הבלעדיים על מינוי הרבנים המקומיים. התומכים בחוק טוענים שהוא יבטיח מינוי אחיד ומקצועי של הרבנים, בעוד המתנגדים חוששים מפגיעה בעצמאות הקהילות ובזכותן לבחור בעצמן את רבניהן.
במהלך הדיון בנושא פרצו עימותים חריפים, כאשר ראשי ערים ביטאו התנגדותם הנחרצת להעלאת הנושא בעת הזו. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, התפרץ: "30 אנשים נרצחו לי בעיר. אתם צריכים להתבייש במה אתם עוסקים. במקום לשאול איך עוזרים לאשקלון. אתם יושבים כאן ומייבשים אותי שעה עם הסברים על רבנים. בזמן הזה, זה הזמן עכשיו להביא את החקיקה המטומטמת הזו? אין בזה שום היגיון".
חבר הכנסת חיים ביבס מהתאחדות הספרדים השמיע ביקורת נוקבת דומה: "הדבר האחרון שהיה צריך לעשות זה לדון בחוק הרבנים. לממשלה לקח חודש וחצי להתאושש. אם הם היו נחושים כמו בחוק הרבנים הם היו כבר אחרי רפיח ואחרי חיזבאללה. אני צריך להתעסק בקומבינה של רב שיקבל איזה ג'וב?"
גם ראש עיריית דימונה מהליכוד, בני ביטון, התנגד נחרצות: "אל תהיו שותפים בחוק הבזוי הזה. הוא לא יעבור. לא ניתן לו לעבור. החוק הזה הוא ביזיון אחד גדול. מאז צוק איתן, הקורונה, חרבות ברזל, אנחנו מנהלים את המדינה".
מהצד השני, חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד ביסס את התנגדותו על נימוקים עקרוניים: "חוק בחירת הרבנים בנוסחו הנוכחי הינו בלתי ראוי. רבנים נבחרו על ידי הציבור או נציגיהם מדורי דורות…רשויות המדינה צריכות להיות בעלות הסמכות למנוע במקרים קיצוניים ולפקח, אך בשום אופן לא לקחת את הבחירה מידי הקהילה עצמה."
מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי, תומך נלהב של החוק, הפעיל לחצים כבדים מאחורי הקלעים לאשרו. דרעי איים כי אי העברת החוק "תוביל לפירוק הקואליציה".
