בחירות בצרפת: עלייה אפשרית לימין הקיצוני

היום (ראשון) מתקיים הסיבוב הראשון בבחירות לפרלמנט הצרפתי. מדובר בבחירות בזק אשר הוכרזו על ידי הנשיא עמנואל מקרון רק לפני שלושה שבועות, וזאת לנוכח תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי – בהם השיגו מפלגות הימין הקיצוני בצרפת את מרבית הקולות. לכאורה מדובר במהלך מוזר, מפני שכרגע מפלגות הימין בפרלמנט הצרפתי אינן גדולות – והבחירות לפרלמנט הוכיחו כי כוחן גדול מן המיוצג. יש לתרץ שמדובר בהימור אסטרטגי של מקרון: ברובד הגלוי ביקש מקרון "להוכיח כי צרפת איננה קיצונית", ולנצל גל ריאקציונרי לתוצאות הבחירות באירופה, שדווקא יוביל להחלשת הקיצוניים. וברובד הסמוי – מקרון ידע כי מפלגות השמאל אינן מאורגנות כראוי, ולכן ציפה שברבים ממחוזות הבחירה, תהווה מפלגתו שלו, 'הרנסאנס', את האלטרנטיבה לימין הקיצוני – דבר שיחזק את כוחו שלו באופן משמעותי.

ברובד הסמוי, מתברר שמקרון טעה – וזאת משום שמפלגות השמאל המתונות והקיצוניות הצליחו להתאחד לקואליציה אחת בכל רחבי צרפת – 'החזית העממית', ולהתגבר על משקעי העבר. ברוב המחוזות בצרפת, הבחירה היא כעת משולשת – בין מועמדי שמאל קיצוני (החזית העממית), מרכז (הרנסאנס), והימין הקיצוני – מפלגת האיחוד הלאומי בהובלת ז'ורדן ברדלה. ברדלה, בן 28 בלבד, נחשב לבן טיפוחיה של מארין לה-פן (מנהיגת המפלגה בבחירות לנשיאות, ויריבתו העיקרית של מקרון). כל מחוז בחירה בו לא יקבל אף מועמד 50%, יעבור בעוד שבוע סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. החשש הוא שמפלגת המרכז המתונה תימחק, ושבקרוב יישלט הפרלמנט הצרפתי בידי קיצוניים – ובעיקר מן הימין.

כישראלים, עלינו להוקיע את מפלגת החזית העממית, אשר מזדהה באופן מוחלט עם הפלסטינים וקוראת לחרם על ישראל. מפלגת האיחוד הלאומי, לעומת זאת, תומכת בישראל ובמלחמתה – אך חשוב לזכור שלא מדובר באהבת מרדכי אלא בשנאת המן (העולם המוסלמי). חשוב לזכור כי למפלגת האיחוד הלאומי יש היסטוריה קשה של אנטישמיות כלפי יהודי צרפת ושורשים פשיסטים, וכי גם מבחינה גיאופוליטית לה-פן ששה לעמוד לצידו של פוטין. עבור יהודים במחוזות בחירה רבים בצרפת, ההתלבטות בין האיחוד הלאומי לבין החזית העממית שקולה להתלבטות בין נבלה לבין טריפה. אם הדבר יוביל לעלייה משמעותית יותר מצרפת בשנים הקרובות – זוהי לפחות נקודה חיובית שניתן להפיק מן הסיפור.