העתירה מגיעה בעקבות מכתב ששלח בשבוע שעבר היועץ המשפטי לשיפוט רבני, עו"ד שמעון יעקבי, ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. במכתבו הצביע על פגמים חמורים בהליך בחירת הדיינים וחשף את רשת הקשרים וקרבות המשפחה בין מועמדים לדיינות המופיעים ברשימת המועמדים לבחירה על ידי הוועדה בישיבתה הקרובה – לבין חברים בוועדה ואנשי ציבור בעלי השפעה על עבודת הוועדה. "מבדיקת נתוניהם של מאה ושלושה המועמדים ששמם פורסם ברשומות עולה כי 34 מהם (33 אחוזים) קרובים בדרגות שונות לחלק מחברי הוועדה, או לבעלי עניין בוועדה ולגורמים משפיעים על המערכת הפוליטית והקהילתית הקשורים לוועדה, או לדיינים מכהנים, או לדיינים בדימוס".
בעתירתה נטען כי המצב הקיים מעלה שאלות לגבי הצורך במינויים הנוכחיים, לאור העובדה כי מספר הדיינים החסרים אינו גדול: חסר דיין אחד בלבד בבית הדין הגדול ו-14 דיינים בבתי הדין האזוריים. בנוסף, הרבנים הראשיים שמסיימים את תפקידם ב-1 ביולי מבקשים לקבוע את המינויים באופן שיותיר מעט מאוד מקום להשפעה לרבנים הראשיים הבאים. כזכור, הרבנים הנוכחיים, מחזיקים בתפקידם מכורח השעה, היו אמורים לסיים את כהונתם כבר במאי 2023.
בעתירה מדובר גם על חשש לנפוטיזם וניגוד עניינים בהליכי הבחירה של הוועדה: ארבעה מחברי הוועדה למינוי דיינים הם קרובים מדרגה ראשונה של מועמדים פוטנציאליים. הערכות מצביעות על כך ש-30% מהמועמדים הם קרובים ומקורבים, מה שעלול להוביל למצב שבו כל הנבחרים יהיו קרובים. שכן המינויים יתבצעו ללא מנגנון מוסכם למניעת ניגוד עניינים.
כהנא דרור הוסיפה בדבריה את דברי חז"ל שאמרו: "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה".
