חג הסוכות, הידוע גם כ"חג האסיף", הוא אחד החגים המרכזיים בלוח השנה העברי. חג זה מסמל את סיום עונת האסיף החקלאית ומזכיר את תקופת נדודי בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים. הסוכות נחשב ל"זמן שמחתנו" ומביא עמו אווירה של שמחה והודיה.
מקור החג ומשמעותו ההיסטורית מתוארים בתורה, כאשר הציווי המרכזי הוא לשבת בסוכות למשך שבעת ימי החג. הסוכה, מבנה ארעי עם גג העשוי מחומרים צמחיים, מסמלת את הסוכות או ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר. מצווה זו מזכירה לנו את חסדי האל ומלמדת על ענווה וביטחון בהשגחה העליונה.
לצד הישיבה בסוכה, המצווה המרכזית הנוספת של החג היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. מצווה זו מסמלת את אחדות עם ישראל ואת ההודיה על היבול החקלאי. בבית המקדש, היו מקיימים טקסים מיוחדים כמו ניסוך המים ושמחת בית השואבה, שנחשבה לשיא השמחה בחג.
חג הסוכות כולל גם ימים מיוחדים כמו הושענא רבה, היום השביעי של החג, הנחשב ליום אחרון של ימי הדין. לאחר הסוכות חוגגים את שמיני עצרת, ובארץ ישראל גם את שמחת תורה באותו יום.
מנהגי החג מגוונים וכוללים קישוט הסוכה, אירוח אורחים (הידוע כ"אושפיזין"), אמירת פיוטים מיוחדים כמו ההושענות, וקיום אירועי שמחה המזכירים את שמחת בית השואבה. בימינו, רבים נוהגים לבנות סוכות בחצרות בתיהם או על מרפסותיהם, ולקיים בהן את סעודות החג.
חג הסוכות משלב בתוכו מסרים של אמונה, הודיה, שמחה ואחדות. הוא מזכיר לנו את חשיבות הקשר עם הטבע, את ערך הכנסת האורחים, ואת הצורך להודות על הטוב שבחיינו. בעידן המודרני, ערכי החג ממשיכים להיות רלוונטיים, מזכירים לנו את השורשים ההיסטוריים שלנו ומעניקים הזדמנות לחיבור משפחתי וקהילתי.
