חודש לאחר הסיבוב הראשון לבחירות לרבנות, ויותר משנה לאחר המועד המקורי בה היו אמורות הבחירות להתקיים על פי חוק, נבחרו באופן רשמי וסופי שני הרבנים הראשיים החדשים לישראל. הדחייה הממושכת ממעבר לסיום כהונות הרבנים הקודמים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, הובילו למעשה להתפוגגותה החוקית של הרבנות הראשית לישראל, לראשונה מאז קום המדינה; אך אל דאגה, אין ספק שהרבנות תחזור לתפקד באופן מלא בזמן הקרוב.
כזכור, בסיבוב הראשון ניצח מצד אחד הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה (הראשון לציון ביון השנים 1973-1983, ומהרבנים החשובים ביותר בדורות האחרונים), ואחיו של הרב יצחק, הרב הראשי האחרון; הרב דוד משמש כעת כרב שכונת הר נוף, ופעיל במועצת חכמי ש"ס. מן הצד השני הגיעו 2 מועמדים לשיוויון הקולות, והמשיכו לסיבוב השני: הרב מיכה הלוי (רב העיר פתח תקווה) והרב קלמן בר – רב העיר נתניה, ויוצא מערכות החינוך והישיבות של הציונות הדתית. המועמד המוסכם על הועדה שמונתה בטרם הבחירות, הרב מאיר כהנא, לא התקדם לסיבוב הבא; רבים מתומכיו נטו להתנגד למועמדותו של הרב הלוי (שהתחייב לקבל את המועמד המוסכם), ובפועל תמכו ברב בר – אשר ניצח כעת בסיבוב השני, ונבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי.
הרבנים הראשיים החדשים נכנסים לתפקידם בתקופה מאתגרת מבחינות רבות: קודם כל, נראה שהאמון הציבורי במערכת הרבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים, וזאת בעיקר לאחר ביטול ניסיונות הרפורמה של השר מתן כהנא – ואין ספק שמערכת הבחירות האחרונה, שהיתה מעורה בפוליטיקה עסקנית ובשקרים, לא תרמה לסוגיה זו. שנית, היכולת של המדינה להשקיע ברבנות ובמעשיה מצטמצמת לנוכח המלחמה והמיקוד הביטחוני. ושלישית, החידושים הטכנולוגיים, העליהה בזמינות ספרים ורבנים באינטרנט ואף בינה מלאכותית, מעלים שאלות בדבר הצורך שברבנות ממוסדת. נאחל לרסנים החדשים בהצלחה רבה עם תחילת כהונתם בת העשור, ונקווה להפתעות לטובה.
