סמל אורי יצחק חדד, בן 21, מבאר שבע, לוחם בגדוד 931, חטיבת הנח״ל שנפל בקרב בדרום רצועת עזה הובא היום (שני) למנוחות בהר הרצל. אורי הוא החלל השישי מישיבת איתמר שנפל מתחילת המלחמה.
בתחילת הלוויה פתח בהספד נציג חטיבת הנח"ל: "המשפט הקבוע שלך היה 'מה שצה"ל צריך – נעשה'. תמיד היית הראשון לעזור. ידעת להסתכל על התמונה הגדולה. לחשוב על כולם ולא עצמך. היית הלב של המחלקה. הצלחת להרים את המורל תמיד. נבצר מחבריך וממפקדיך להיפרד ממך ולהעניק לך כבוד אחרון. הם נלחמים כדי להגן בכל מחיר על אזרחי המדינה".
אביו של אורי, הרב ציון חדד ספד לבנו בכאב ואמר: "אני לא איש של דברים ולא איש של הספדים. בלוויה הקודמת שהייתי פה אמרנו 'ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך'. וגם פה אומר – תודה לה' על התמימות הטהורה שלך. על זה שאיחדת סביבך חבורה מיוחדת. היית משוכנע בצדקת הדרך. לאורך כל המלחמה שלחת לנו סרטונים שלך שר ומחזן בצורה מרגשת. היית ילד מיוחד, מתוק מדבש".
אימו של אורי, חווה ספדה לו: "אורי שלי, אור שלי, ג'ינג'י מתוק עם חיוך תמידי על הפנים שאומר תמיד את המשפט הנכון בזמן הנכון. הכל היה קטן עלייך. מי ישיר לנו בערב שבת עכשיו? תמיד אמרת לי 'כמה שצריך להישאר להילחם – נישאר, נדחה את החזרה לישיבה'. כאמא אני מצטרפת למשפחת השכול בשעתו הקשה של עם ישראל, ואנחנו לא נרפה. האחדות ביננו תפיץ המון אור בעם, שיהפוך לאור מתוך האור שלך אורי. כל יום הייתי אומרת את המזמור של – מזמור כ"ז: 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי'. ועכשיו אוריקוש, יחד עם ההורים שלי ועם כל הרוגי המלכות, תעשו רעש גדול בשמיים ותכוונו לניצחון השלם".
האח ישי בהספד לאחיו הקטן אמר: "בתחילת המלחמה פחדתי שיקרה לך משהו. אמרתי לך שאני שומר עלייך, אבל אתה היית זה ששמרת עליי. אתה התנהגת כמו האח הגדול. תודה ששמרת עליי. תודה שהיית האח הגדול של עם ישראל. מסרת את נפשך בשביל האחים שלך, בשביל המדינה שלנו, בשביל אנשים שאתה לא מכיר. אז תודה לך, בשם כל עם ישראל. סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך אחי הקטן, סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך כמו ששמרת עליי. אוהב אותך וכבר מתגעגע".
האחות שירה ספדה גם היא: "עשית כל מה שאתה יכול כדי להגן על הבית והמולדת. תמיד פחדתי עלייך כי ידעתי שהנשמה שלך גבוהה מדי לעולם הזה. היית כולך תבוא. תהיה מליץ יושר על עם ישראל, תביא את הגאולה, אנחנו לא יכולים יותר. שלמנהיגים שלנו תהיה את המחשבה הראויה, בלי להתנצל".
האח הקטן של אורי, צור ספד: "כל פעם שנפל לוחם בקרבות, שאלתי את עצמי 'איך זה הגיוני שכולם הכי טובים'?, עכשיו אני מבין. החיוך המושלם הזה שכולו אור ואהבה. היית רגוע אבל גם הלוחם הכי חזק. רצית שאהיה טוב יותר, שכולנו נהיה טובים יותר. עכשיו אתה תמיד איתנו, אתגעגע אלייך מאד".
ראש עיריית באר שבע, רובי דנילוביץ': "אורי, אתה מסמל את היופי בעם ישראל. את יופייה של המולדת ויופיו של העם והיופי של תורת ישראל הקדושה והאמונה. אתה וחבריך מסמלים את היופי והאור שיש במדינה הזאת. ערש האמונה, היהדות והחסד. ההורים שלך אנשי חינוך שבאים מהאהבה. כאן בהר הרצל אנו זועקים את זעקת הגיבורים שלנו שנלחמים על הארץ הטובה הזאת ומבקשים מכולנו אחדות. השתתפתי במעל 50 הלוויות, הנחתי זר, הרכנתי ראש. הנופלים לא מסתכלים ימין או שמאל. הם מבינים שהאויבים שלנו רוצים רק לחסל אותנו ולהשמיד את כולנו. הם מקריבים את עצמם בשביל שנוכל לחיות כאן, הארץ הזאת נקנתה בייסורים. אורי יקר, אור גדול, אבל כבד נפל על באר שבע ועם ישראל. העיר שלנו כואבת ואבלה בנופלו של אחד מבניה היפים והטובים שמסמלים את ארץ ישראל היפה ואת עם ישראל חי וקיים ומלא באמונה".
הרב יהושוע, ראש ישיבת איתמר, שמאז תחילת המלחמה חצי מאנשיה כולל מורים ורבנים מגוייסים לצה"ל ונמצאים בזירות השונות אמר על אורי ז"ל: ״אורי, צנוע, שקט, לב טוב, תמיד עם אמונה פשוטה, היית שמח, אהבת את הישיבה ואת החברים. נפלת כגיבור, נפלת כלוחם. הסכמת לאבטח את הפיר והיית גיבור עד הרגע האחרון. יש לנו צער גדול, אבל אנחנו לא נשברים. נמשיך להילחם בגבורה עד לניצחון. הלוחמים יודעים את הסכנות, אבל לבם כלב האריה. האויב האכזר לא ישבור אותנו. בעקבות המלחמה התגלה שאנשים אחים אנחנו״.
