לעיתים, כשבוחנים את מערכות החינוך בישראל, בעיקר במבט חיצוני דרך כלי התקשורת, מתגלית תמונה מדאיגה. עיצומים, שביתות, דור טיקטוק חסר חינוך וערכים, הורים מעורבים ומורים לא מספיק טובים. אלו רק חלק מהטענות והבעיות עליהן אנו שומעים לעיתים רבות כל כך.
אך נראה, כי על ידי הסתכלות אמיתית יותר על המציאות, כזו שבוחנת את הדברים לעומקם ומסוגלת לראות את התמונה הרחבה, ניתן לחשוף אמת חיובית בהרבה.
את ההסתכלות הזו, העניק לנו אורי דויטש, אביו יהונתן דויטש שנרצח בפיגוע בבקעת הירדן ואיש חינוך ותיק ומנוסה. כיום, מנהל אורי את בית הספר ימין אורד כשלפני כן ניהל מוסד לנוער בסיכון בבית שאן.
דור הניצחון
"אני חושב", פותח אורי, "שאם היו לנו טענות לדור הזה הן כולן הופרכו עם פרוץ המלחמה. דור שחשבנו עליו שהוא דור הטיקטוק נחשף כדור שלא רואה אותנו ממטר. אני רואה את החברה של יהונתן, חברה שהתחנכו במערכות החינוך הממלכתיות, כאלה שטענו עליהם שהם חסרי ערכים, מפונקים ומכורים לטלפון ובאמת הם בעלי עמוד שדרה יהודי, לאומי, בריא, חברה שיודעים מה הם רוצים מעצמם".
"האלוף נעם תיבון, שהיה המון שנים אלוף בצה"ל וראה כמה מלחמות בחייו, אמר לי: 'אורי, נלחמתי עם החברה האלה בנחל עוז בשביעי באוקטובר והם לחמו בצורה מקצועית ברמה בלתי רגילה בשקט ובאומץ יותר מאלו שלחמו ביום כיפור ובששת הימים'."
"יש לנו עם מדהים וערכי. לשבעה של יהונתן הגיעו מאות אנשים. מאות. אני בכלל לא מכיר אותם, הם לא מכירים אותי. פנה אלי אדם אחד שלא הכרתי שיצא עם המשפחה שלו לטייל בצפון וביקש לעבור אצלנו, הוא אמר שהוא רוצה שהילדים שלו יהיו כמו יהונתן".
לא להסתכל על הכתם
מה גורם לכל זה? הרי לכאורה היה נראה שיש המון כשלים במערכת החינוך. מה הסוד?
"מערכת החינוך שלנו היא ממש לא כושלת. נכון, יש בה קשיים ואני כאיש חינוך ומנהל הראשון שמסוגל להצביע עליהם. אבל מערכת החינוך שלנו היא מערכת טובה שנעשית בה עבודה מצוינת. יש בה מורים נפלאים ומנהלים נהדרים וכל כך הרבה אנשים שלמרות הקושי באים לשליחות חינוכית. השאלה בסוף היא על מה אתה מסתכל. אם יש לך חולצה לבנה ועליה כתם שחור כולם יסתכלו על הכתם השחור למרות שיש חולצה מלאה לבנה. ואנחנו צריכים להזכיר לנו את מה שאנחנו רואים בשידור חי בעיניים: מערכת החינוך שלנו היא מצוינת. שוב, יש בה קשיים אותם אני חווה יום יום שעה שעה ובכל זאת, אני כמנהל נוער בסיכון במוסד שמתעסק בילדים עם סיפורים מורכבים ו-50 אחוזים מתוכם הולכים למכינות קדם צבאיות ומשם לשירות צבאי. זו הצלחה מדהימה".
"אז יגידו, אם תגיד ככה לא תתקן את מה שלא טוב. לא, נהפוך הוא, אני אשפר אותה ואנסה להפוך אותה לעוד יותר טובה.
כולם בשליחות
"העיסוק בחינוך הוא עיסוק מאוד קשה. מעבר לבעיות השכר יש קשיים נוספים כמו התמודדות עם ההורים והמון בירוקרטיה ואחריות ובכל זאת אפשר להתמודד. אבל, רק מי שמגיע מתוך שליחות יצליח. מי שלא מגיע מתוך מקום של שליחות לא יוכל להצליח בחינוך. כל המורים שלי, גם כשהיית בבית שאן וגם עכשיו בימין אורד, כולם מגיעים מתוך שליחות".
איך משפרים
"כדי לשפר, לדעתי כדי להעניק יותר אוטונומיה לרשות המקומית ולמנהל בית הספר. החינוך בעייני יהיה הרבה יותר מוצלח אם האחריות והסמכות של המנהלים והמורים תהיה גדולה יותר". בשנתיים האחרונות באמת יש התקדמות בנושא הזה עם מערכת גפן שנכנסה. בעצם מדובר בסכום כסף אותו מקבל המנהל ולהשתמש בו לצרכים 'חופשיים' על פי דעתו ובאמת אתה רואה את המערכת משתפרת מאוד. צריך להבין, לא דומה דין תל אביב לדין בית שאן לדין ימין אורד. זה דברים שונים. לא דומה החינוך הממלכתי דתי לממלכתי. אלו דברים שונים. נכון, יש יעדים משותפים, אבל הדרך להגיע אליהם צריכה להיות בצורה אישית המתאימה לסוג האוכלוסיה".
