אלפים הגיעו היום (רביעי) לבית העלמין הצבאי בכפר סבא, שם הובא למנוחות רס"ל טל להט, בן 21, לוחם ביחידת מגלן בעוצבת הקומנדו, שנפל אמש בקרב במרכז רצועת עזה באזור מסדרון נצרים. "בלתי נתפס שאנחנו מדברים עליך בלשון עבר, שלא תיכנס יותר בדלת, שאיבדנו אותך", הספידה אימו.
"דיברת על הטיול הגדול אחרי השחרור והצעת שנבוא איתך. את הטיול הגדול כבר לא נעשה. בחרת לעשות את השירות הכי משמעותי. רצית להיות במאי גדול אחרי השחרור, ולא היה לי ספק שהיית מצליח בזה. זו זכות גדולה להיות אמא שלך. אני אתגעגע לחיוך, לחיבוק. מותך ציווה לנו את החיים – השארת חותם בליבנו לעד", אמרה.
רן להט, אביו, ספד בדמעות כשבנו מוטל לפניו: "טל בני היקר, היית מדהים ואמיץ. היו לך חלומות לעשות סרטים בהוליווד. היית אדם טוב, הרבה יותר טוב ממני. למה בחורים מדהימים כמוך צריכים למות בגיל 21? איבדתי את היקר מכל". והוסיף: "אתמול נכנסתי לחדר שלך וחיבקתי את המדים שלך. כמה אהבתי לדבר איתך, אבל יותר לא נדבר. אמרת שהסיבה שאתה וחבריך לוחמים – זה כדי לשחרר את החטופים. אני מבטיח לך שאני ואמא נפעל לשחרר את החטופים. סליחה, סליחה טל בני היקר".
אחיו, יונתן, נשא גם הוא דברי הספד ואמר "כמה הייתי רוצה לחבק אותך ולדבר איתך עוד פעם אחת". והמשיך "טל אחי היקר. אני לא מאמין שאני מספיד אותך. קשה לעכל את זה. היית האדם הכי חי שיש, וזה בלתי נתפס שאתה שוכב כאן ללא רוח חיים. כמה רציתי לראות אותך בבית אחרי עזה כשאתה בריא ושלם. דיברנו על השחרור שלך ועל טיול, ולצערי שניהם כבר לא יצאו לפועל. אני גאה שיש לי אח כזה שנתן את כל כולו למדינה. אתה תחסר לי בהמשך חיי. אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם".
תמר הלפרט, בת זוגו של טל ספדה בבכי: "אהבת אמת שלי, אני כותבת לך הספד ולא מאמינה. אתה הבטחת שתחזור אליי. תמיד לפני כניסות לעזה הייתי אומרת לך 'תשמור עליך בשבילי', וכל פעם היית אומר 'ברור'. איך זה הגיוני שאני עומדת מול הקבר שלך וצריכה לסכם אותך? איך זה קרה לנו? היית תמיד הכי, עם חיוך שאי-אפשר להישאר אדיש אליו".
"היית התגשמות כל החלומות שלי. כמה אהבנו אחד את השנייה. כמה גרמת לי להיות מאושרת. אהבתי אותך כמו שלא אדע לאהוב שוב", הוסיפה. "אני מתגעגעת אליך, היית הלב שלי ועכשיו הלב שלי נשבר ולא יחזור להיות מה שהיה. כמה דיברנו על העתיד, כולם ידעו שאנחנו נשמות תאומות. תמיד הלחצתי אותו על חתונה, אני הייתי מוכנה להתחתן איתו מהרגע הראשון. אני לא מבינה למה אני צריכה להספיד אותך. טל אהב מאוד את הצוות. אני מבקשת מכם, שלא תיפול רוחכם. תמשיכו בדרכו".
חבר ילדות של טל, יובל פיניש, אמר "לא דמיינתי את זה אף פעם. תמיד אהבתי אותך כי היית אתה. היית אותנטי ותמיד חייכת, גם כשהיה קשה. הייתה לך שמחת חיים. תמיד האמנת שאתה יכול, דחפת את כולם קדימה. השקעת והתקדמת מיום ליום וזה עורר בנו השראה. אי-אפשר שלא לאהוב אותך – כולם אהבו אותך. נזכור אותך תמיד".
נציג צה"ל, רס"ן כפיר לוגסי, סיפר על טל כלוחם ואמר: "משפחת להט היקרה, אנו עומדים ומצדיעים, המומים את האובדן הכבד. טל, עשית הכול כדי לשרת שירות משמעותי מתוך מחויבות לעם ולמדינה. בלטת בתפקידך ותמיד דאגת לחבריך לצוות. היית לוחם מוביל, כזה שחבריו הולכים אחריו בביטחון. טל, נלחמת כגיבור לצד חבריך. נלחמת כמו אריה בנחל עוז ושחררת יחד עם הצוות אזרחים. טל, מותך הוא מות גיבורים. אני מצדיע לך".
