חוק הגיוס: הוצע חוק חדש-ישן

רה"מ העלה את הצעת חוק הגיוס שהציע השר גנץ לפני כשנתיים, בניסיון למצוא מוצא לסבך הפוליטי; אך ייתכן והמציאות השתנתה מדי מאז ועד היום.

מקור תמונה: pixabay

הזמן עובר, והממשלה מתקרבת שוב אל הדד-ליין שהציב לה בג"ץ לעניין חקיקתו של חוק גיוס חדש, שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות. כזכור, מדובר במהמורה פוליטית שבכוחה לפרק את הממשלה הנוכחית – שכן מפלגת 'כחול לבן' מתעקשת על חוק גיוס רחב וחזק הלוקח בחשבון את צרכי הצבא אחרי ה-7 באוקטובר ומכריח חרדים רבים יותר להתגייס. השר גלנט מגבה את כחול-לבן במידה מסוימת, ומבהיר שלא יגיש חוק שאינו מקובל על כל חברי הממשלה – כאשר אי מעבר חוק יעצור לאלתר תקציבים לישיבות. בשתי סיטואציות אלה צפויות המפלגות החרדיות לפרוש מן הממשלה; ובכל סיטואציה אחרת צפוה מפלגת כחול-לבן לפרוש.

כדי להתגבר על המכשול, הציג היום ראש הממשלה נתניהו תמרון פוליטי מורכב, במהלכו העלה לסדר היום את חוק הגיוס שנידון בכנסת לפני שנתיים – בתקופת ממשלת בנט, כאשר ראש הממשלה היה גנץ עצמו. מדובר היה בחוק גיוס בעל אופי זמני – עדכון של יעדי הגיוס כלפי מעלה והגדרת סנקציות כלכליות במקרה של אי-עמידה ביעדים, בנוסף ליצירת מסלול של שירות סדיר מקוצר ייעודי והורדת הגיל הנדרש לקבלת הפטור הסופי מהגיוס. ב-2022 לא הצליח החוק לעבור עקב התמרדויות ח"כים מהקואליציה (מסיבות שאינן קשורות לגוף החוק), והתנגדות מוחלטת מצד האופוזיציה – כולל מפלגת הליכוד. כעת נוצר היפוך – כאשר הליכוד הם המקדמים את החוק בגיבוי המפלגות החרדיות (אופי הגיבוי טרם ברור – האם מדובר בהסכמה אותנטית שמדובר בברירה הגרועה פחות, או באמונה כי החוק לא באמת יעבור בסופו של דבר ומדובר במהלך פוליטי במטרה לצלוח את בג"ץ), ודורשים מגנץ ומפלגתו לתמוך בחוק הזמני שהוצע אז.

צילום: מאיר אליפור

מאז פורסמה כוונתו של נתניהו, הביעו רבים ממפלגות האופוזיציה וגם ממפלגת כחול-לבן את התנגדותם לחוק זה, וזאת משום השינויים המהותיים שהתחוללו בשנתיים מאז הוצג לראשונה, ובפרט מלחמת חרבות ברזל אשר הוכיחה כי יש צורך במגויסים רבים יותר מדי שנה. "מתווה השירות הוכן כחוק גישור", טען גנץ, "הוא לא היה מספיק אז, ואינו רלוונטי במציאות של היום". ואכן, בהצעת החוק מלפני שנתיים הבהירו גנץ ובנט כי ישנו צורך בהקמת צוות שיגבש פתרון קבע לסוגיית הגיוס. בסופו של דבר, הבורר הסופי בסוגיה יהיה בג"ץ, שיפסוק בראשית יוני האם החוק נחשב כפתרון של קבע או כטלאי ארעי נוסף שאין בידו לפתור את שאלת גיוס החרדים לטווח הזמן הארוך. בסופו של דבר, מדובר פה לא רק בסוגיה פוליטית, אלא בסוגיה חברתית בעלת השלכות הרות גורל – ויש לקוות שהמסקנות המתקבלות אודותיה יהיו המוצלחות ביותר עבור מדינת ישראל.

 

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן