המערכה המשפטית מול צווי המעצר

ישראל מנהלת קרב מאסף מול צווי המעצר שעומדים לצאת נגד נתניהו וגלנט, באמצעות חוקים מקומיים חדשים וניצול חוקים זרים קיימים.

אמל קלוני. ויקיפדיה, UK in the UN

מאז נודעה לפני כחודש כוונתו של התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי כרים חאן להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד מנהיגי המלחמה הישראלית – ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט – בהאשמה לביצוע פשעים נגד האונושות (ויחד עם הצהרה סמלית בדבר כוונה להוציא צווים דומים נגד מנהיגי חמאס – מחמד דף, יחיא סנוואר ואסמעאיל הניה, במהלך המתיימר להשוות בין מדינת ישראל לבין ארגון הטרור), מנהלת ישראל קרב בלימה מפותח בחזית המשפטית כדי למנוע את פרסום הצווים, או לכל הפחות להקהות את עוקצם.

היום (שישי) פורסם כי מפלגת הליכוד מתכננת לקדם במליאת הכנסת חוק האוסר על שיתוף פעולה בין משרדי ורשויות המדינה ובין בית הדין הבינלאומי, ואף מונעת את כניסת אנשי בית הדין לשטח ישראל (חאן, כזכור, ביקר בישראל וביישובי העוטף החרבים זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה). סנקציות יוטלו על ארגונים או יחידים שישתפו פעולה עם בית הדין, וכן יוענק מימון מלא להוצאות משפטיות של גורמים רשמיים הנחקרים או הנעצרים מטעם בית הדין.

בנוסף, בארה"ב מקדם ארגון 'שורת הדין' עתירה פרסונלית נגד אמל קלוני, עוזרת ראשית של חאן ממוצא לבנוני, המפורסמת בתור אשתו של השחקן הידוע ג'ורג' קלוני. בארה"ב עבר חוק הדומה במהותו לחוק המוצע משכבר, ומונע מבית הדין לפעול נגד ארה"ב ובנות בריתה בשטח אמריקאי (המכונה חוק 'הפלישה להאג'). החוק קובע כי לאינדווידואלים אסור לקדם חקירה, תביעה או הליך משפטי שכזה בשטח ארצות הברית – והטענה היא, כי אמל קלוני בהחלט ביצעה זאת. תביעה זו לא צפויה להוציא צווי מעצר, אך עשויה להרתיע את בית הדין מביצוע מהלכים דומים בעתיד.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן