"אני אגיד לך איך לגייס חרדים", אמר לי חבר בטלפון ובמשך עשר דקות פרס את משנתו הסדורה על סנקציות ומכות (גם כפשוטו) לחרדים "הסוררים". כלשונו. "וזה יעבוד?", שאלתי אותו. "לא אכפת לי," הוא ענה, "העיקר שסוף סוף נכה בחצופים הללו שלא תורמים כלום למדינה ולא מוכנים לתת מעצמם כלום", אמר בלהט.
חרדים, התנדבות וצה"ל: האם אפשר לדבר באותה השפה?
"שמעת פעם על ארגוני התנדבות שהוקמו על ידי חרדים ומתנדבים בהם גם חרדים?", שאלתי אותו בנחת. "כן, הרבה. יש את איחוד הצלה, יד שרה, חסדי נעמי, ידידים, זק"א, בתי חב"ד. יש גם את הנחמדים האלו שמחלקים עוגות במיון ומארגנים סעודות שבת למשפחות שנשארות עם החולה בבית החולים. אתה יודע שהם ממש עוברים בכל חדר ומחלקים חלה ויין לחולים? הם היו נקודה של אור בשבילי כשנאלצתי להתאשפז", סיפר בקול נרגש.
"אם כך, חרדים כן יודעים לצאת מעצמם ולהתנדב. אז למה הם לא נותנים מעצמם גם בצבא?", שאלתי שוב בנחת. מהעבר השני היה שקט. ניצלתי את השקט ואמרתי לו, "אז אולי אתה לא מבין את החרדים. כי ביום שתבין אותם ותדבר בשפתם, תוכל אולי למצוא אפשרות להשתלבות שלהם גם בצה"ל".
"חרדים כן יודעים לצאת מעצמם ולהתנדב"
מי שבאמת מעוניינת בשילוב הציבור החרדי בצבא אמור לשאול את עצמו מה באמת הסיבה שחרדים מסוגלים לתרום בכל כך הרבה תחומים למדינה ואזרחיה (ושאף אחד לא יעבוד עליכם – גם בתחום הכלכלה), אך לא מתגייסים לצה"ל?
חמישה עקרונות לגיוס חרדים לצה"ל
חרדים שאינם מוגדרים כתורתו אומנותו – יש להפריד בין גיוס בני ישיבות הלומדים תורה מבוקר ועד לילה לבין גיוס חרדים שאינם לומדים כל היום. אם ממשלת ישראל וראשי הצבא יאמרו בפומבי שהם מעריכים את לימוד התורה וכי מי שלומד כל היום פטור משירות מתוך הערכה לשירותו הרוחני, הדבר יוריד משמעותית את תחושת ההתנגדות של החרדים ואת ההרגשה שאינם מוערכים.
בקרה ואכיפה – כדי לוודא שמי שמקבל פטור אכן יושב לומד, יש צורך במערכת פיקוח רצינית. זו תכלול מבקרים ומפקחים רבים, לצד ענישה למוסדות או תלמידים שמדווחים דיווחי שקר. צעדים אלו יחזקו את עולם התורה ויעזרו למי שנחלש בלימודו לשוב ולהתחזק.
מוסדות ייחודיים לחרדים שאינם בעולם הישיבות – בחברה החרדית יש נוער שאינו מתאים למסגרת הישיבתית הקלאסית. מוסדות כמו ישיבות לנוער חרדי נושר וישיבות תיכוניות חרדיות כבר קיימים ומשמשים פוטנציאל גיוס משמעותי. כמו כן, ישנם אלפי חרדים העובדים בשוק העבודה או לומדים באקדמיה שלא התגייסו מסיבות היסטוריות, אך אין לכך שום הצדקה כיום.
מסגרת מותאמת – אמא חרדית ואבא חרדי אוהבים את ילדיהם ורוצים בטובתם. אם נוכיח להם שמסגרת הגיוס מותאמת, שומרת על ערכי הדת ומציעה הזדמנות לפריחה אישית, הם ישתכנעו. המסגרת המותאמת צריכה לכלול: הפרדה מגדרית, כשרות מותאמת, לימוד תורה ותפילה. ליווי רבני צמוד ופיקוח הדוק על פקודות ונהלים.
להיות אפקטיביים – נער חרדי ממוצע לא יפנה לצה"ל מעצמו. המרחק בינו לבין הגיוס הוא עצום לכן יש להקים ישיבות הסדר חרדיות, מכינות ייעודיות, ימי חשיפה וגדנ"עות המותאמות לו.
כדי להצליח בגיוס חרדים נדרשת התגייסות של המדינה, נדרשת תוכנית רב-משרדית ורב-שנתית, מתוקצבת ומתואמת היטב. כיום רוב המאמצים נעשים על ידי צה"ל ועמותות אזרחיות אך ללא תוכנית מקיפה מטעם המדינה, נמשיך לדרוך במקום.
האם אנו מוכנים לאתגר? כי אם לא עכשיו, אימתי?
הכותב הוא רכז ליווי רוחני ותורני בגדוד נצח יהודה מטעם עמותת נצח יהודה, רב הגדוד לשעבר, רס"ן במיל' וקמ"ט מדיניות ופרט לשעבר במנהלת החרדים הצבאית
אם המדינה תכיר בחשיבות התורה כשמירת על הגרעין העל, שעליו משתת כל זכות קיומנו כעם. ולא בגלל שום ערך אחר, אז בבקשה שידאגו גם שיהיו עוד לומדי תורה שתורתם אומנותם, שלא יצטרכו לעבור שנים של מצוקה כלכלית אדירה תוך כדי יצירת משפחה מרובת ילדים יהודים בארץ ישראל! זה לא קל כמו שהתקשורת מנסה לצייר אותם כפרזיטים… והכל רק מפני שבחרו להיות הזהות היהודית והתעודת זכות לארץ ישראל.