המבנה הגאופוליטי והביטחוני של המזרח התיכון עובר שינויים דרמטיים. מתקפת צבא ארה"ב על מתקני הגרעין של איראן בתחילת השבוע הייתה פסגת הצלחותיה של מתקפת האוויר הנחושה של ישראל, אשר חיסלה את מפקדת משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) והביאה את המשטר המונהג בידי המולות על ברכיו.
הקלה גדולה עבור מדינות ערב
ההתפתחויות הללו מהוות לא רק רגע מכריע עבור ישראל – היעד המרכזי של העוינות האיראנית – אלא גם הקלה גדולה עבור מדינות ערב שסבלו במשך עשורים מפגיעה בלתי פוסקת שנגרמו בידי משטר האסלאם הרדיקלי האיראני ושלוחותיו.
תגובתם הפומבית של שלטונות המדינות הערביות לאירועים הייתה צפויה: זהירות מדודה, התבטאויות רשמיות של דאגה עמוקה מהסלמה אזורית וגינויים כלפי ישראל. ערוץ אל־ג'זירה הקטארי, הידוע בגישתו האוהדת כלפי טהרן, סיקר את ההתפתחויות באווירה קודרת, הציג את המצב כהסלמה טרגית וניסה לגייס תמיכה עולמית באיראן בקרב מוסלמים, בטענה שאיראן נלחמת בשם האסלאם נגד האימפריאליזם האמריקני. זהו אותו נרטיב שמאמץ גם הציר האסלאמי קיצוני רדיקליים, לצד השמאל הרדיקלי במערב, שניסה להלבין את פשעי חמאס אחרי מתקפת 7 באוקטובר.
ערעור היציבות באזור
אולם מאחורי ההודעות לעיתונות הערוכות בקפידה והכיסוי התקשורתי הקודר, מתגלה סיפור שונה. בשיחות פרטיות, רבים במרחב הערבי חוגגים חרישית את מה שהם רואים כמכה נחוצה למשטר האיראני — האחראי המרכזי לערעור היציבות באזור.
הסתירה בין ההתבטאויות הפומביות לתחושות הפרטיות ממחישה את המורכבות בקשר שבין מדינות ערב לאיראן. קטאר הייתה שחקן מרכזי באסטרטגיה הגאופוליטית של איראן, וסיפקה לה לא פעם מטריית הגנה דיפלומטית ותמיכה כלכלית עקיפה בערוצים שונים. באופן אירוני, השקעת הענק של קטאר בסך 18 מיליארד דולר בהקמת ופיתוח בסיס חיל האוויר האמריקני אל־עידיד, שנועדה במקור להגן מפני איומים אזוריים — עלולה להפוך אותה כעת למטרה מועדפת לנקמה איראנית.
קטאר חוששת
את חששותיה של קטאר חולקים גם שכניה הערבים, ובעיקר מדינות הלבנט והמפרץ. ישנו חשש לפגיעה ממשית במדינות שמארחות מתקנים צבאיים אמריקניים, בהן גם מצרים מולדתי, כמו גם ירדן, עיראק, איחוד האמירויות, בחריין, כווית, עומאן וערב הסעודית. איראן, אף שנחלשה מאוד, עדיין מסוגלת לגרום להן נזק משמעותי – בעיקר באמצעות לוחמה א-סימטרית ופעולות תגמול.
עם זאת, מסיבות פוליטיות, ייתכן שהמשטר האיראני יבחר לעכב את תגובתו. אם איראן תבחר לפגוע במדינות ערביות מוסלמיות כדי לנקום בארה"ב, היא תסכל את הנרטיב שהיא מקדמת שנים – כאילו היא המנהיגה והמגינה של האומה האסלאמית נגד "השטן הקטן, ישראל, והשטן הגדול, ארה"ב". פעולה כזו עלולה לפורר את בריתותיה השבריריות גם כך עם סעודיה, עומאן ואיחוד האמירויות, ולהחליש את יחסיה האסטרטגיים עם קטאר, טורקיה ופקיסטן. וחשוב מכל – היא עלולה למחוק את הלגיטימציה של האייתוללות בעיני קהלים מוסלמים סימפתיים ברחבי העולם.
בעתיד, היחלשותו ואולי נפילתו של המשטר האיראני עשויות ליצור הזדמנות היסטורית לשלום ולנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל. הערבים ניחנים בפרגמטיות היסטורית, ונוטים להזדהות עם ה"כוח החזק" באזור. במשך עשרות שנים הם ניסו לרצות את איראן למרות הפרותיה, מתוך תפיסה שהיא בעלת עוצמה אזורית משמעותית. אולם כעת, הצעדים הנחושים של ישראל וארה"ב ממקמים את ישראל ככוח הדומיננטי במזרח התיכון. לאור מציאות זו, מדינות ערב עשויות לשנות את גישתן – דבר שעשוי לסלול דרך לעידן חדש של יחסים דיפלומטיים וכלכליים קרובים יותר עם ישראל.
הסיפור דרך רשתות חברתיות
התגובות בציבור הערבי והמוסלמי ברשתות החברתיות מוסיפות רובד נוסף למורכבות. משפיענים אסלאמיסטים ושמאל רדיקלי ברחבי העולם מיהרו לאמץ את הנרטיב המוכר, שמציג את איראן ושלוחותיה – כולל חמאס – כקורבנות של תוקפנות אימפריאליסטית אמריקנית וישראלית. הם מתעלמים בעקביות מההשפעה ההרסנית של איראן על ריבונותן ויציבותן של מדינות ערב – מלבנון ועד סוריה ותימן – ובמקום זאת בוחרים לדבוק ברטוריקה אידיאולוגית שממשיכה לפלג קהלים. עם זאת, מתחת לקולות הרמים הללו, רבים מאזרחי מדינות ערב מביעים תחושת הקלה חרישית – שמחים על מהלך שעשוי להבטיח אזור בטוח ויציב יותר בטווח הארוך.
מעבר לכך, ההתפתחויות ההיסטוריות האלה מהוות הזדמנות נדירה לדור הצעיר באיראן – שמשך שנים סבל מדיכוי חסר רחמים של משטר אכזרי שפגע בזכויותיו הבסיסיות. כעת, כשהמשטר נחלש באופן משמעותי, ייתכן שהצעירים האיראנים, שהעזו לצאת לרחובות ונתקלו באלימות קטלנית – יצליחו סוף סוף לצבור את המומנטום הנדרש להשיב את ארצם מידי האייתוללות ולבנות עתיד חופשי ודמוקרטי.
טראמפ
אי אפשר להמעיט בתרומתו של נשיא ארה"ב טראמפ לשינוי הזה. החלטתו לתמוך ולפעול נגד איראן מהווה את התרומה ההיסטורית השנייה שלו לעיצוב מחודש של הגאופוליטיקה האזורית – אחרי הסכמי אברהם מ־2020, שיצרו יציבות אזורית משמעותית עד שהופרה על ידי מתקפת 7 באוקטובר שהובלה על ידי חמאס ובברכת איראן. פעולתו הנחרצת של טראמפ נגד איום הגרעין האיראני מציבה כעת את התשתית האפשרית להסדרה אזורית מרחיקת לכת – ולשיתוף פעולה שטרם נראה מאז המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979.
"הזדמנות ייחודית לאתחול גאופוליטי שמדינות ערב והעם האיראני חלמו עליו כמעט חמישים שנה"
בסופו של דבר, המצב הנוכחי מציב בפני המזרח התיכון הזדמנות ייחודית לאתחול גאופוליטי שמדינות ערב והעם האיראני חלמו עליו כמעט חמישים שנה. זהו רגע גורלי, בו נדרשים חכמה אסטרטגית ואחדות אזורית. התקווה היא שהתבערה הבלתי נמנעת שתבוא בעקבות ההסלמה הצבאית תוביל לא לשלל סבל חדש – אלא לשלום ויציבות ארוכי טווח.
כאשר האזור כולו נושם לרגע לפני תגובתה של איראן, אני מתפללת בכנות שכל הנשמות החפות במזרח התיכון תישארנה בטוחות, ושהרגע הגורלי הזה יהפוך לבסיס לעתיד המבוסס לא על סכסוכים – אלא על שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין כל האומות המעורבות.
דליה זיאדה היא חוקרת מצרית בכירה לגאופוליטיקה של המזרח התיכון במרכז הירושלמי לחוץ וביטחון
