האקדמיה ללשון העברית פרסמה מוקדם יותר היום (ד') לרגל חודש הרמדאן הסבר לשוני על הקשר בין שם החג המוסלמי לבין מילים עבריות מקראיות – ואף למילה "הארקה".
מהאות הערבית ל-צ'
לפי ההסבר, רמדאן נגזר מן השורש הערבי רמַצ', שמשמעותו חום לוהט, והוא מקביל לשורש העברי רמ"ץ שממנו המילה רֶמֶץ. במוקד הדיון עומדת האות הערבית ض (דאד). בעברית הקדומה נהגה עיצור דומה, אך עם הזמן הוא התמזג עם האות צ. בארמית התרחש תהליך דומה – אלא ששם התמזג עם האות ע.
האקדמיה מדגימה זאת באמצעות מילים מקבילות בשלוש הלשונות: בֵּיצָה בעברית, בֵּיעָא בארמית ובַּיְדַה בערבית; אֶרֶץ בעברית, ארע בארמית ואַרְד בערבית; צאן בעברית, ען בארמית ודאן בערבית. התהליך הזה מכונה "מעתק הגאים".
חודש רמדאן מזמן לנו דיון לשוני מרתק על האות צ.
או: איך קשור רמדאן לשירת דבורה ולהארקה בבית?רמדאן (ולא "הרמדאן") – رَمَضَان באלף־בית ערבי – הוא שמו של החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי. השם רמדאן גזור מן השורש רמצׄ (رمض) שעניינו חום לוהט (כנראה על פי זמנו במקור בקיץ), והוא מקביל… pic.twitter.com/MmhoAvUpyf
— האקדמיה ללשון העברית (@HebAcademy) February 18, 2026
ומה הקשר לארקה?
באקדמיה מציינים כי ההשוואות הללו מסייעות גם להבנת פסוקים במקרא. בשירת דבורה מופיעים זה לצד זה פעלים ממקורות שונים, ובספר ירמיהו נזכרות שתי צורות ארמיות שונות למילה "ארץ". מן השורש הארמי הקדום אר"ק נגזרה בעברית החדשה גם המילה "הארקה", במובן של חיבור מכשיר חשמלי לקרקע.
