מחקר פורץ דרך זה מספק תובנות חדשות ומעמיקות על האופן שבו הגוף האנושי מתמודד עם נגיף הקורונה. הבנה טובה יותר של המנגנונים המולקולריים והגנטיים המעורבים בתגובה החיסונית לנגיף עשויה להוביל לפיתוח טיפולים וחיסונים יעילים יותר, לא רק נגד קורונה אלא גם נגד מגפות עתידיות. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של מחקר מדעי מתקדם ושיתוף פעולה בינלאומי בהתמודדות עם אתגרי בריאות גלובליים.
מחקר פורץ דרך, שנערך בשיתוף פעולה בין שלושה מוסדות אקדמיים מובילים באנגליה, מציע תשובות מרתקות לשאלה זו. המחקר, שפורסם לאחרונה במגזין המדעי היוקרתי Nature, מהווה את ניסוי האתגר המבוקר הראשון בעולם לקורונה.
מתודולוגיה חדשנית:
במסגרת המחקר, גויסו 16 מתנדבים בריאים שלא חוסנו מעולם נגד קורונה ולא נחשפו לנגיף בעבר. המשתתפים "הודבקו" באופן מבוקר באמצעות תרסיס לאף במינון נמוך במיוחד של הזן המקורי של הקורונה. לאחר החשיפה, הוכנסו המשתתפים לבידוד תחת השגחה רפואית צמודה.
החוקרים אספו דגימות דם ורקמות מאזור הגרון של המשתתפים לפני תחילת הניסוי ובמהלכו. באמצעות טכנולוגיית ריצוף של תא בודד, הצליחו החוקרים לעקוב אחר התפתחות המחלה ברמת פירוט חסרת תקדים, החל מרגע החשיפה ועד להחלמה.
אחד החוקרים הבכירים במחקר שיתף את התובנות המפתיעות:
"להפתעתנו, גילינו שלמרות שכל המתנדבים נחשפו בזהירות לאותו מינון בדיוק של הנגיף באותו אופן, לא כולם בסופו של דבר נמצאו חיוביים לקורונה."
הממצאים חשפו שלוש קבוצות מובחנות בין המשתתפים:
1. "קבוצת ההדבקה המתמשכת": שישה מתוך 16 המתנדבים פיתחו תסמיני קורונה קלים ונמצאו חיוביים לנגיף במשך מספר ימים.
2. "קבוצת הזיהומים החולפים": שלושה מתנדבים פיתחו זיהום "ביניים" עם בדיקות חיוביות בודדות ותסמינים מוגבלים.
3. "קבוצת הלא נדבקים": שבעת המתנדבים הנותרים לא פיתחו כל תסמינים ונשארו שליליים בבדיקות.
החוקר הסביר את ההבדלים המשמעותיים שנצפו בין הקבוצות:
"כאשר השווינו את תזמוני התגובה התאית בין שלוש קבוצות הזיהום, ראינו דפוסים ברורים. למשל, אצל המתנדבים שנדבקו זמנית, בהם הנגיף זוהה רק לזמן קצר, ראינו הצטברות חזקה ומיידית של תאי חיסון באף יום אחד לאחר ההדבקה.
זה בניגוד לקבוצת ההדבקה המתמשכת, שם נצפתה תגובה מאוחרת יותר, החל מחמישה ימים לאחר ההדבקה. תגובה מאוחרת זו אפשרה, ככל הנראה, לנגיף להתפתח בגופם לכדי מחלה."
גילוי מפתח: גן ההגנה
אחד הממצאים המרתקים ביותר במחקר היה זיהוי גן ספציפי שנראה כי משחק תפקיד מכריע בהגנה מפני הנגיף:
"לבסוף, זיהינו גן ספציפי בשם HLA-DQA2 שבא לידי ביטוי ברמה הרבה יותר גבוהה אצל משתתפי הניסוי שלא פיתחו זיהום מתמשך וסביר שהוא הסמן להגנה מפני המחלה. לכן, ייתכן שנוכל להשתמש במידע הזה ולזהות את אלו שכנראה עומדים להיות מוגנים מפני נגיף הקורונה הקשה."
החוקרים מדגישים את החשיבות הרבה של ממצאי המחקר:
"ממצאים אלה עוזרים לנו להשלים פערים בידע שלנו, ומציירים תמונה הרבה יותר מפורטת לגבי האופן שבו הגוף שלנו מגיב לנגיף חדש, במיוחד ביומיים הראשונים של זיהום."
הם מתכננים להרחיב את המחקר ולהשוות את הנתונים שנאספו למחקרים עתידיים:
"אנחנו יכולים להשתמש במידע זה כדי להשוות את הנתונים שלנו לנתונים אחרים שאנו מייצרים כעת, במיוחד כאשר אנו נחשוף במחקר החדש קבוצות של מתנדבים לווירוסים אחרים ולזנים עדכניים יותר של קורונה. בניגוד למחקר הנוכחי שלנו, אלו יכללו בעיקר משתתפים שחוסנו או נדבקו באופן טבעי – כלומר אנשים שכבר יש להם חסינות."
החוקרים רואים במחקר זה צעד משמעותי לקראת התמודדות טובה יותר עם מגפות עתידיות:
"למחקר שלנו יש השלכות משמעותיות על טיפולים עתידיים ופיתוח חיסונים. על ידי השוואת הנתונים שלנו למשתתפי המחקר שמעולם לא נחשפו לנגיף עם אלה שכבר יש להם חסינות, ייתכן שנוכל לזהות דרכים חדשות לגרימת הגנה, תוך סיוע בפיתוח חיסונים יעילים יותר למגפות עתידיות. למעשה, המחקר שלנו הוא צעד לקראת מוכנות טובה יותר למגיפה הבאה."
