בהפתעה גדולה ובניגוד לתחזיות, הצטרפה צרפת למגמה שהציבו בריטניה ואיראן בשבוע האחרון, ולקחה פנייה חזקה שמאלה. בבחירות לפרלמנט שהתקיימו אתמול (ראשון), הפכה מפלגת 'החזית העממית', המאגדת בתוכה מפלגות שמאל קיצוניות, מתונות וסביבתיות, למפלגה הגדולה בפרלמנט. מפלגת 'הרנסאנס' המזוהה עם הקו המרכזי של הנשיא עמנואל מקרון איבדה כרבע ממושביה בפרלמנט, והפכה לשנייה בגודלה; ובמקום השלישי – מפלגת 'האיחוד הלאומי' של מרין לה-פן, שהכפילה את כמות מושביה בפרלמנט. עבור מפלגת הימין הקיצוני נחשבת התוצאה למאכזבת מאוד, אחרי שחלק נכבד מן הסקרים ניבאו לה ניצחון מוחץ והשגת רוב מוחלט בפרלמנט. תוצאה זו נבלמה עקב הסכמים בין מקרון לבין החזית העממית, בדבר פרישות מועמדים שלישיים במחוזות בחירה אשר סיכוייהם פחותים ומובילים רק לפיצול הקולות.
המפסיד הגדול ביותר של הבחירות הוא הנשיא מקרון – אשר לקח הימור בעצם ההחלטה על קיומן, ואיבד בעקבות זאת חלק ניכר מכוחו בפרלמנט. רה"מ הנוכחי ממפלגתו של מקרון, גבריאל אטאל, כבר הגיש את התפטרותו (אך הנשיא לא מחויב לקבל זאת, ועשוי להטיל עליו מחדש את מלאכת הרכבת הממשלה). צרפת נמצאת במצב פוליטי מורכב, כאשר אף גוש אינו מעוניין לשתף פעולה עם האחרים, אך אינו מחזיק ברוב מספיק ליצירת ממשלה. תקוותו העיקרית של מקרון תלויה בפירוק של מפלגת החזית העממית לגורמיה – שכן בסופו של דבר מדובר בברית סינתטית, שנוצרה בזריזות מכורח המציאות, והמפלגות השונות המרכיבות את המפלגה הגדולה מאוד שונות זו מזו. אם תתפרק המפלגה הגדולה, מקרון יוכל ליצור ממשלה עם מפלגות קטנות.
מהן ההשלכות של התוצאות עבור ישראל? ובכן, גורמים רבים במפלגת החזית העממית ידועים בנטייתם האנטי-ישראלית, כולל מנהיג המפלגה ז'אן לוק מלנשון בעצמו. רבים מהם אף סירבו לגנות את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר, והביעו תמיכה בהגבלת שיתוף הפעולה בין צרפת לישראל. יש לקוות שבממשלה החדשה שתקום, לא ימצאו גורמים אלו מקום (ומקרון אכן הכריז שהוא לא מעוניין לשתף פעולה עם השמאל הקיצוני); ובין כך ובין כך נמצאים רוב סמכויות החוץ בידי הנשיא, אשר עודנו נוקט בקו פרגמטי, גם אם לא נוח, כלפי ישראל.
